שלום כיתה א'?

נכתב על ידי מיכל טובי* 

"אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ" (תלמוד בבלי)

 

הבת שלי עולה לכיתה א'. יתכן שעבור חלקכם הרגע הזה עוד רחוק. חלקכם אולי נזכרים בו בנוסטלגיה – אבל אין מה לעשות, הפכתי לקלישאה וגם אני מתרגשת. במסגרת החיפוש אחר המוסד הנכון שיקבל לזרועותיו את האוצר שלי, ביקרתי במספר בתי ספר. ביקרתי בשיעורים בהם למדו הילדים בעזרת בובת גרב ורובוט מקרטון, בשיעורים בהם שולבו סרטוני וידאו לימודיים, בשיעורים בהם עסקו בכלל בסריגה ושאר מלאכות קדמוניות, וכמובן בשיעורים בהן כיכבו חוברות עבודה בלתי נגמרות…

המשותף כמעט לכל המקומות בהם ביקרנו, כנראה בהשפעת שר החינוך הנוכחי, הוא השיח העולה אודות "למידה חווייתית", "שותפות בלמידה", "למידה משמעותית" – מושגים שמצלצלים מוכר כ"כ גם בשיח שלנו, בעולמות הלמידה הארגונית.

אז מהי בכלל למידה משמעותית, ואיך מייצרים אותה?

במסמך שפרסם לאחרונה משרד החינוך, מגדרים למידה משמעותית כ"למידה בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה- 21".

הדרך ליצירת למידה משמעותית מתבססת על 3 מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית:

1. ערך ללומד ולחברה – חוויה חיובית, מתן מענה לצורך קוגניטיבי רגשי וחברתי, ביטוי לסגנונות למידה מגוונים, פיתוח הבנה, העמקה ויישום של הנלמד.
2. מעורבות הלומד – הלומד בוחר את דרכי הלמידה שלו, עובד בצוות, מציג תוצרים , נותן משוב.
3. רלוונטיות ללומד – מסרים ורעיונות מאתגרים, מסקרנים, מעוררי עניין. קישור החומר הנלמד לידע הקודם של הלומד, לצרכיו, לעולמו הרגשי, לכישוריו ולעולם סביבו.

פרופ' יורם הרפז, איש חינוך, עיתונאי וחוקר, מציין את תפקידה הגדול של הסביבה בתמיכה בתהליכי הלמידה המשמעותית:

• סביבה דיאלוגית – אנשים לומדים היטב כאשר הם נמצאים בסביבה בה מקיימים כללים של שיחה, הקשבה והנמקה.
• סביבה תומכת – אנשים לומדים היטב כאשר הם נמצאים בסביבה שאינה מענישה אותם על טעות ואף מעודדת אותם לטעות, כאשר הם פועלים באקלים רגשי חיובי.
• סביבה מספקת משוב – אנשים לומדים היטב כאשר הם נמצאים בסביבה המספקת להם משוב מתמשך ומעצב.

ובחזרה אלינו, לעולם הארגוני-עסקי… אומנם איננו עוסקים בחינוך, אך בוודאי שאנו מעוניינים לייצר תהליכי למידה משמעותית בארגונים בהם אנו פועלים.

לפני תהליך הלמידה הבא שאנו מתכננים בארגון, כאשר אנו מתלבטים אם לבחור בהדרכה או אולי בלומדה, מתלבטים אם לסיים במבחן ידע לבדיקת החומר, בפרויקט מסכם או במדיה החברתית – שווה שנשאל את עצמנו: האם שילבנו בשיטה שבחרנו את המרכיבים שיובילו ליצירת תהליך למידה משמעותית?

שתהיה לכולנו, קטנים וגדולים – שנת למידה מהנה, מוצלחת ומשמעותית!

*מיכל טובי היא מפתחת למידה והדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על מיכל

Read Full Post »

פיתוח לומדה עם מומחה תוכן

נכתב על ידי מאיה גוטמן*

בתור אנשי למידה והדרכה, האם יצא לכם לשמוע את המשפטים הבאים?

"האחריות לפיתוח לומדה טובה היא של מפתח הלמידה"

"מפתח  הלמידה מביא את היצירתיות ומומחה התוכן, את התוכן"

"מומחה התוכן מקבל תוצר מוגמר ומתקף אותו"  

אז זהו, שזה לא חייב להיות כך.

מטרתה של לומדה היא לגרות את הלומד ולהעניק לו חוויית למידה קצרה, מדויקת ואינטראקטיבית. בהשוואה לשיעור "מסורתי", בלומדה ניתן משקל רב לחוויית למידה עשירה, יצירתית ומגרה גם ובעיקר מהבחינה הויזואלית. בהתאם, בפיתוח לומדה מעורבים גם מעצב גראפי ומפיק לומדות.

מעבר לבעלי התפקידים השותפים לפיתוח הלומדה, יש צורך בגיבוש תפישה שונה של השותף מתוך הארגון – הלא הוא מומחה התוכן.

בעולם הדינאמי העכשווי, חומר ההדרכה מורכב ומשתנה בתדירות גבוהה, זמני התגובה מתקצרים ולומדות נדרשות להיות יותר ויותר חווייתיות. לכן, שיתוף פעולה עם מומחה תוכן מתאים הוא מפתח הצלחה חשוב בפיתוח לומדה. בפוסט זה  אני מציעה לחשוב על מאפייניו של מומחה התוכן בתהליך פיתוח לומדה באור שונה.

 

אז מיהו מומחה התוכן המתאים לפיתוח לומדה?

מבחינה ארגונית –

• כמו בכל תהליך פיתוח, כדאי להמליץ לארגון למנות אדם וורבאלי בעל מיומנויות תקשורת המסוגל לפתח רעיונות חדשים בתהליך שיתופי.
• במצב האופטימאלי, כדאי שיהיה לו ניסיון בשימוש בתוצרי הדרכה מתוקשבים, כך שיוכל לתרום לשיח מחוויית הלמידה שלו.
• אדם בעל יכולת עבודה עצמאית עם מצגות לצורך בנייה ותיקוף הלומדה.
• אדם הפנוי לשגרת פגישות בתדירות גבוהה יחסית.

מבחינת אופי העבודה –

• יצירתי  – רצוי שכבר משלב התחקור הראשוני מומחה התוכן יהיה שותף לחשיבה על מבנה הלומדה. רצוי להיעזר במומחה התוכן גם ברמה ההדרכתית ולחשוב יחד איתו על אפשרויות פיצוח שונות ללומדה, עוד לפני כתיבת התוכן ברמת פירוט מקסימלית. הפיצוח של הלומדה הוא בעצם קביעת המבנה הראשוני שישפיע על כל תהליך הפיתוח, העיצוב הגראפי וההפקה שיגיעו לאחר מכן. מומחה התוכן צריך להתחבר למבנה זה כבר מראשיתו, כדי שניתן יהיה להמשיך להתקדם בתהליך. לדוגמא: אם הלומדה תיבנה כשעשועון טלוויזיה, מומחה התוכן יוכל להגיד האם הקונספט מתאים להקשר הארגוני, האם הוא מתאים לאופי בעל התפקיד ולא "ילדותי" או "משחקי" מדי, האם הוא עונה על הצורך ומתאר את כל מצבי הלמידה האפשריים ועוד.
• רואה את העצים ואת היער – מכיוון שלומדה היא תוצר הדרכתי "סגור" יחסית, שלרוב מופץ להרבה לומדים בפעם אחת, חשוב שהתוכן המופיע בה יהיה מדויק ככל שניתן. בהקשר זה, למומחה התוכן תפקיד מרכזי בכתיבת התכנים ובתיקוף מדוקדק שלהם, ברמת המילה הבודדת. עליו לחשוב גם על גורמים נוספים איתם הלומדה צריכה "ליישר קו", כמו קמפיינים ארגוניים ומחלקות שיווק או מכירות, המייצגים את "הפנים של הארגון".
• סבלני לעמימות– תהליך פיתוח לומדה הוא מורכב מעט יותר מפיתוח שיעור רגיל. יש לו מספר שלבים ומעורבים בו גורמים נוספים, לרבות מעצבים גראפיים ומפיקי לומדות. על מומחה התוכן להיות סבלני ולהמתין עד שה-VISION של מפתח הלמידה מתבהר, הקונספט הגראפי מתעצב וההפקה מתגבשת עד לקבלת לומדה מוגמרת.

כמובן שגם בעבודה עם מומחה תוכן אידיאלי, תהליך פיתוח מוצלח הוא באחריותו של מפתח הלמידה. למפתח הלמידה חלק חשוב בשיתוף מומחה התוכן בתהליך הפיתוח,  מתוך תפישה כי אין לו "בעלות" על הלומדה וכי תהליך שיתופי יביא לתוצר איכותי יותר. עליו לבסס חוזה פסיכולוגי מתאים עם מומחה התוכן ולדאוג לתיאום ציפיות הדדי, כבר מראשית התהליך.

לעוד טכנולוגיות למידה מבית לוטם

*מאיה גוטמן היא מפתחת הדרכה ולמידה בחטיבת הלמידה ב"לוטם"

עוד פרטים על מאיה

Read Full Post »

כמה מחשבות על תרבות ארגונית וניווט בלומדה

נכתב על ידי מיה פנקס*

החלטתם לפתח לומדה לאנשי המכירות בארגון, הלומדה תתמקד במוצר חדש אשר יושק בקרוב.
רגע לפני שתסתערו על האתגר, תפצחו את מבנה הלומדה, תעצבו את התבנית ותשרטטו את האינטראקציות, הרשו לי לשתף אתכם באחת ההחלטות המרכזיות שחשוב להתייחס אליה כבר בתחילת הדרך: אופן הניווט בלומדה.

מהם השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת סוג הניווט? וכיצד משתקפת ממנו תפיסת ההדרכה בארגון?

בניווט הכוונה לאופן בו ניתן לנוע בין יחידות התוכן השונות של הלומדה. ציר אפשרויות הניווט נע בין ניווט גמיש המאפשר ללומד בחירה מלאה לבין ניווט קשיח, בו הלומדה מכתיבה ומארגנת את הלמידה. בין שני הקצוות ניתן למצוא מגוון ואריאציות המשלבות ניווט קשיח בין יחידות לימוד עם ניווט חופשי בתוך כל יחידה, או כל ואריאציית ביניים אחרת.

השיקולים לבחירת צורת הניווט בלומדה

אצל רובנו קיימת התנגשות בין הרצון "לחייב" את הלומד ללמוד הכול, לבין תפיסה הגורסת שהלומד אחראי ללמידה של עצמו, ולכן יכול (וצריך) לבחור את התוכן ואת הרצף. בחירת סוג ניווט אחד על פני אחר מציפה למעשה שאלות מהותיות בנוגע למטרת הלומדה ולתפקידה של הלמידה בארגון.
בבחירת סוג הניווט המתאים ללומדה, אתייחס לשני שיקולים עיקריים: שיקולים הדרכתיים ושיקולים ארגוניים.

שיקולים הדרכתיים:

• מי הוא קהל היעד?
  עבור לומדים ותיקים או עובדים בעלי פניות מצומצמת ללמידה, כגון: אנשי מכירות או עובדים בכירים, נעדיף לפתח לומדה בעלת ניווט חופשי, בו הלומד בוחר את הנושא שמעניין אותו ללמוד, לדוגמא: איש מכירות יכול לבחור להתעדכן במאפייני המוצר החדש או במבנה התמחור החדש, רגע לפני פגישת מכירה עם לקוח.
• מהי מורכבות התוכן?
  תוכן מורכב, המצריך אינטגרציה והבנה מוקדמת של בסיס ידע, מחייב הבנייה ליניארית יותר של יחידות התוכן וזאת על מנת להגיע לרמת ההבנה והאינטגרציה המצופה.

שיקולים ארגוניים:

• תרבות הלמידה בארגון –
  עד כמה הארגון מוכן "לאבד" שליטה על היקף התוכן והידע שיילמד – אחת האפשרויות להתגבר על כך היא באמצעות ניווט קשיח המאפשר שליטה מלאה על היקף התוכן והידע הנלמד. אבל האם ישנם מנגנונים באמצעותם ניתן לאפשר גמישות ובמקביל לייצר שליטה בתוכן ובידע?
  אחד המנגנונים הללו הינו מבחן מקדים, אשר מאבחן את רמת הידע של הלומד. בהתאם לתוצאות הלומד במבחן הוא מחויב ללמוד את הנושאים בהם זיהינו פערי ידע (ניווט קשיח) ויכול לבחור (גמיש) להעמיק את ידיעותיו בנושאים אחרים.
• האם הלמידה הינה העשרה מקצועית ואישית? או שמא הכרח בעולם דינאמי?
  כאשר מדובר בהעשרה, כל מה שילמד הוא וולונטרי, אבל מה עושים כשיש ידע קריטי אותו חייבים ללמוד?
  בסוגיה זו אנו צריכים לשאול את עצמנו עד כמה הלומדים שלנו ידעו לזהות איזה מידע חשוב/רלוונטי להם?
  אם החלטנו על גישת הניווט החופשי, עלינו לסמן ללומדים מהן המלצות הלימוד ולייצר קישור ליחידות לימוד משיקות בדרך של הצעה וגירוי להעמיק את ידיעותיהם בנושא משיק/משלים, לדוגמא באמצעות: שאלת 'הידעת?', סיפור מקרה קצר והפניית הלומד ליחידת תוכן הספציפית ללימוד.

על-כן, בחירת צורת הניווט בלומדה איננה רק בחירה טכנית, אלא משקפת הנחות סמויות אודות תרבות הלמידה ותפקידה בארגון, לצד שיקולים הדרכתיים.

לעוד טכנולוגיות למידה מבית לוטם

*מיה פנקס היא מנהלת פרויקטי למידה והדרכה בחטיבת הלמידה ב"לוטם"

עוד פרטים על מיה

Read Full Post »

מהי למידה "עמיתית" ?

נכתב על ידי ערן לכברג ואירית למפרט*

כולנו מחפשים את הדרך להצליח,

וכולנו מחפשים את הדרך ללמוד איך להצליח – שלפעמים חשובה אף יותר.

ללמוד מניסיון, ללמוד ממחקרים, ללמוד מעשייה, ללמוד מהלמידה עצמה,

ללמוד מבכירים ומצעירים, ללמוד מעמיתים. מחפשים דרך אפקטיבית, משמעותית, אמיתית.

אז אנחנו רוצים לספר לכם קצת על דרך שאנחנו גילינו יחד עם כמה אנשים יקרים –

דרך שאפשר לקרוא לה "למידה עמיתית" (זו לא שגיאת כתיב; אלא שילוב מומצא/מוצע

בין "למידת עמיתים" ל"למידה אמיתית"…).

ובמקום לספר לכם על: "מה המתכון לבניית קבוצת עמיתים?", פשוט נספר לכם על קבוצה אחת ספציפית שיש לנו הזכות לקחת בה חלק – קבוצה שהתכנסה כדי ללמוד בעצמה,

אבל אפשר ללמוד גם ממנה על הרעיון הנפלא של הלמידה במתכונת זו….

 

פורום עמיתים – נעים להכיר (וללמוד יחד)

לפני מספר חודשים יצאנו יחד לדרך – קבוצה של מפתחי הדרכה ולמידה – עם מטרה משותפת,ציפיות שהגדרנו יחד ורצון משותף להצליח ולקדם את העשייה המקצועית שלנו.

מתוך שאיפה למקצוענות, מתוך שאיפה לאיכות, מתוך רצון לתוצאות, מתוך תשוקה לנושא…

ומהי הדרך? הדרך היא דרך של שיתוף ויצירת ידע בין חברי קבוצת העמיתים.

בוחרים יחד את הנושאים הרלוונטיים עבורנו, חוקרים אותם ומעמיקים בהם,

משתפים בניסיון שלנו ויוצרים יחד תובנות.

תובנות כאלה שכל אחד יוכל לקחת מהן את מה שמתאים עבורו ועבור הארגון שלו.

פורום העמיתים מורכב ממפתחי הדרכה ולמידה בכירים מארגונים במגוון מגזרים ברחבי הארץ (תעשייה, היי-טק, תקשורת, פיננסים, בריאות והמגזר הציבורי). וככה, פעם בחודש וחצי,

אנחנו יושבים כולנו ומנסים לפצח יחד את חווית הלמידה של המחר (וגם את זו של היום כמובן…)

 

באילו תכנים עוסק פורום העמיתים?

בחירת התכנים ע"י חברי הפורום מושפעת מגורמים כגון: צרכי הארגונים של חברי הפורום,

מגמות בעולם הלמידה הארגונית ותחומי עניין משותפים.

הנה רשימת הנושאים שנבחרו ע"י חברי הפורום למפגשים שלנו:

איך מרחיבים את הלמידה של פורום העמיתים? בואו לגלות את הויקי שלנו

הקבוצה התמלאה במשתתפים שרצו לקחת חלק מתוך הצמא ללמוד ולשתף, כמעט עוד בשלב בו הרעיון של הקבוצה נהגה (ולפני שהספקנו להפיץ את ההזמנה לכוווווולם), וכך היא כבר נסגרה במהרה

(בהתאם למגבלה של כמה אנשים יכולים לשבת יחד במעגל עמיתים).

אבל כוווווולם מוזמנים להיכנס לויקי שלנו ולקחת חלק בחגיגת הלמידה – עם כל החומרים שעלו ויעלו אליו מתוך מהמפגשים שלנו (תכנים, מצגות, דוגמאות, דיונים בנושא ותובנות של חברי הפורום).

אנחנו עובדים בגישת "קוד פתוח" – כל הידע שעולה הוא משותף, ואין תחרות על הידע – אלא רצון של כל אחד לקדם מקצועית גם את עצמו וגם עמיתיו.

הנה כמה מהנושאים המרתקים בהם כבר עסקנו ועלו לויקי:

· מגמות בעולם הלמידה הארגונית

· תרבות למידה ארגונית

· שיתוף ויצירת ידע בארגונים

· ויקי בארגונים

· טכנולוגיות בשירות הלמידה (המפגש הקרוב שלנו, יעודכן בפרטים נוספים בקרוב).

המשיכו לעקוב גם בהמשך הדרך…

ומה גורם ללמידה בפורום עמיתים להיות משמעותית?

בתכנון פורום העמיתים חשוב לקחת בחשבון את כלל המרכיבים הקלאסיים, כגון: מה תהיה מתכונת המפגשים (המבנה, התכנים, המציגים, אופן ניהול הדיון וכו')? מה יהיה משך המפגש? באיזו תדירות? מה הרכב המשתתפים?

התשובות לשאלות אלה יקבלו מענה דומה לרוב אך עם "גוונים" שונים בהתאם לעולם התוכן בו עוסקים ולמטרות הפורום. אבל מעבר לחשיבה על ה"ברזלים" הנ"ל, צריך לראות שמתפתחת בקבוצה "נשמה".

במקרה של הקבוצה עליה ספרנו, אפשר לראות את התשוקה המשותפת למקצוע, הנכונות לשתף גם בהצלחות וגם במורכבויות, וההבנה שאפשר ללמוד אחד מהשני (כל אחד גם תורם וגם נתרם).

ואם נסתכל פנימה, כל המאפיינים היפים האלה, נמצאים כמו שאנחנו מאמינים ב-DNA של כולנו בקהילת הלמידה וההדרכה.

אז עם תחילת השנה האזרחית החדשה – אנחנו מאחלים שתהיה לכולנו "שנה עמיתית" –

שנה שבה נמצא את הדרך לשתף וללמוד מהעמיתים שלנו ומהיקרים שלנו,

כך שנהפוך למידה עמיתית לאמיתית.

*ערן לכברג הוא יועץ ארגוני, מנהל מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

אירית למפרט היא יועצת פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על ערן

עוד פרטים על אירית

Read Full Post »