מתעדכנים במהירות האור

נכתב על ידי בעז שליט*

23 ספטמבר 2011, חדשות ערוץ 2: מדענים ממאיץ החלקיקים הגדול CERN שבז'נבה הודיעו על אחת מהתגליות המהפכניות ביותר מאז הוכרזה תורת היחסות של אלברט איינשטיין לפני למעלה ממאה שנים: נמצא חלקיק הנע מהר יותר ממהירות האור.

23 פברואר 2012, "אופס! לא באמת הפרכנו עובדה מדעית בת יותר מ-100 שנים".

Science Insider, "חמישה חודשים אחרי שחוללו סערה בעולם הפיזיקה, כעת טוען גורם ממאיץ החלקיקים בצרן שבשוויץ כי ממצאי הניסוי היו שגויים. חיווט לקוי גרם לטעות בחישוב. החלקיק ששוגר נע בדיוק במהירות האור".

וכאן, מסביבנו, העובדות, התיאוריות ומה שאנחנו יודעים (או חושבים שיודעים) מתעצבים ומתעדכנים כל 100 ימים? שעות?

ערב פסח 2012. החלטות שקיבלנו בחודש ספטמבר 2011 לגבי התחדשות אתר האינטרנט של לוטם, מוצאות עצמן מול צרכים משתנים, חלופות חדשות, עובדות שדורשות תיקוף מחודש…

אצל איינשטיין, התיאוריה – יחסית. אצלנו, תיאורטית ומעשית, באופן יחסי ומוחלט – זה עובד: הקונספט של "אתר תוכן חדש באינטרנט" התגבש לכדי מעשה. המוצרים מובנים ומקבלים צורה. הפרויקטים מתהווים, מתרבים ומתקדמים, צוות אנשי מקצוע (איש איש בתחומו) מובילים את היצירה לכדי מוצר שלם.

הרהורים בהתחדשות והתרעננות בעת הזו מפנים עצמם לפרקטיקה ועשייה. בדיקה של הגדרת לחצני הרענון באינטרנט "Refresh Button" מניבה את דף הויקיפדיה "This page has been deleted", כנראה שהתחדשו.

חידוש תכנים ואופן הצגתם – לכאורה, אין בהם כל חדש, אך למעשה – אותן פעולות ממש מקבלות משמעות אחרת כשמבוצעות כחלק מהעולם המרושת טכנולוגית וחברתית והמשתנה תדיר בפתחו של אביב 2012:

• רלוונטיות וישימות התכנים והמוצרים כך שיהיו מתאימים לעכשיו וגם למחר
• תוכן נגיש ללקוחות – בכמות, בזמן ובמקום המתאימים
• שקיפות מקסימאלית במתן ושיתוף המידע
• שימוש בשפה ברורה, בגובה העיניים
• הבנה שהיבטי המיתוג והעיצוב – הם חלק מהשפה, כזאת המעבירה את המסר בצורה אחידה ועקבית.

רגע לפני השקת האתר החדש, מתבוננים לאחור, במיטב הכלים שעומדים לרשותנו ב 2012 (מהגדרת המטרות, תכניות העבודה, הפלטפורמה הטכנולוגית ועד גאנט הביצוע ומדדי ההצלחה שנקבעו) ומוודאים שהתוצר תואם את הצורך של היום, שה "Refresh" מושך על גבו גם את המיתוג, המותג, הלוגו, כללי העיצוב, עוד ועוד משתנים שעשויים להיתפס כמורכבים, רב ממדיים, מסובכים… ולמעשה, מהווים חלק מהשלם.

עושים כל מאמץ כדי להבטיח שאנחנו מדברים את השפה – חדה, מדויקת ועדיין בגובה העיניים, מספקים את "הסחורה"– יישומית, מחוברת ומביאה את הערך המוסף הנכון לכל אלו שנחשפים לאתר.

מקווה שהרבה אנשי מקצוע כמו גם הרבה שאלות ימצאו את התשובות באתר החדש www.lotem.co.il.

חג אביב שמח 

*בעז שליט הוא מנכ"ל "לוטם"

עוד פרטים על בעז

Read Full Post »

מה בין 'סרוגים', דבר תורה ותרבות למידה ארגונית?

נכתב על ידי נורית כהן-תל אביבי* 

צפייה בסדרה 'סרוגים' לצד שיחה עם מנהלת (חילונית למהדרין) שסיפרה לי כי היא נוהגת לשלב 'דבר תורה' בפגישות הצוות השבועיות שלה, העלו בי הרהורים לגבי תרבות למידה ארגונית – יצירתה ושימורה לאורך זמן. הבנתי שממש קרוב, כאן מתחת לאף, נמצא 'ארגון' עם תרבות למידה נפלאה המוטמעת לאורך זמן – הדת היהודית. היהדות נותנת מקום וחשיבות רבה לתהליכי לימוד:

• בשגרות למידה שנתיות סביב נושאי ליבה ארגוניים – קריאת התורה לאורך השנה, קריאה ומנהגים ספציפיים בחגי ישראל (כבר כתבו לפניי על סדר פסח כמערך הדרכה לא רע בכלל…).
• במתן מקום רב לתהליכי לימוד אישים וקבוצתיים: בישיבות, בבתי מדרש ובחברותות
  (כפי שאנו יודעים – לפעמים ניתן יותר מדי מקום ללמידה, על חשבון חיי המעשה, וזה, כמו בארגון, מצב לא רצוי ולא מאוזן: על הלמידה לתמוך בחיי המעשה ולהעשיר אותם, אך אין הכוונה כי תבטל את חיי המעשה/העשייה הארגונית…).
• בתהליכי למידה המוטמעים בחיי היומיום. על אחד מתהליכי למידה אלו ארחיב כאן ואקשר אותו לתרבות הלמידה בארגונים: מנהג 'דבר תורה'.

מהו מנהג 'דבר תורה'?
דבר תורה הינו פרק לימוד הניתן במסגרת התכנסות (בערבי חג, ארוחות שבת, ארועים משפחתיים וכדומה). ייחודו של דבר התורה בכך שמביא אל ארועי היומיום תכנים שברוח, מתוך עולם הדעת שאופף את הדת היהודית – חז"ל, מדרשים, אגדה וכו'. לעתים דברי התורה רלבנטיים למטרת ההתכנסות (דבר תורה אודות זוגיות בחתונה) ולעתים כלליים. דבר התורה יכול להיות ארוך – מעל שעה, או קצר מאוד – כמה דקות. כל אחד מהמשתתפים יכול ליזום ולומר דבר תורה (וכבר שמעתי על משפחה שמרוב שלכולם יש דברי תורה הסדר הולך ומתארך … ).

אמירת דבר התורה מדגישה את החשיבות שנותנת היהדות לנושא הלימוד והשיתוף בלימוד. במסכת אבות נאמר בעניין זה: "שניים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר: 'ובמושב לצים, לא ישב'; אבל שניים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם" (משנה ב').

בואו נראה 'איך זה עובד' (מתוך 'סרוגים' עונה 3 פרק 1. דבר תורה בדקות 17:21-17:58) –

מה בין 'דבר תורה' לתרבות למידה ארגונית?

מנהג 'דבר התורה' – שילוב פרקי למידה כגון תיאוריות, מודלים, מחקרים אחרונים, ניתוחי ארוע וכו' ביומיום הארגוני, משקף מספר עקרונות שאימוצם יכול לתרום לתרבות הלמידה הארגונית שלנו:

• הלמידה העצמית כחלק בלתי נפרד מהציפיות מהעובד – מכל אחד מצופה ללמוד, להתפתח, להחשף לחידושים. דבר תורה יכולים ומוזמנים להביא משתתפים שונים מקטן ועד גדול.    
• שיתוף בלמידה – החוכמה היא לא רק להחשף וללמוד אלא גם לשתף, להעביר הלאה.
• למידה משולבת בשגרות היומיום – פרקי למידה קצרים מתוך הקשר הידע הרחב ולאו דווקא המעשי היומיומי, מהווים חלק אינהרנטי משגרות שונות: ישיבות צוות, כינוסים שונים ('הרמת כוסית'), ישיבות מקצועיות ועוד.
• הוקרת הלמידה – המלמד זוכה להערכה, מקום, הארגון מוקיר את זה שתרם לידע המשותף.

אני מה יוצא לי מזה (שאל סמנכ"ל המכירות הציני)?

למנהג יכול להיות ערך עסקי רב בהקשר של ניהול הידע הארגוני. 'דברי תורה' יכולים להתמקד בהיבטים שונים של חיי הארגון, למשל:

• חדשנות בתחומי הליבה של הארגון
• היבטים ספציפיים שהארגון מדגיש באותה תקופה ('שיפור שרות')
• סוגיות ניהוליות וארגוניות רלבנטיות

ובכך לשמור את תחומי דעת אלו חיים ומשולבים ביומיום הארגוני.

ולסיכום – מה איתך?
היכן בשגרות שלך ניתן לשלב 'דברי תורה'? בשגרות של הארגון שלך? מהן הסוגיות שבהן תרצה ש'דברי התורה' יעסקו בזמן הקרוב?

*נורית כהן-תל אביבי היא יועצת ארגונית ומנהלת מחלקת הכשרה למקצועות ההדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על נורית

Read Full Post »

על הפנטזיה הלא ממומשת של לכידת הידע הארגוני

נכתב על ידי נורית כהן*

שוב ושוב כיועצת אני נתקלת בפנטזיה החוזרת אצל מנהלי הדרכה בארגונים שונים, פנטזיה, אשר בניסיונות (כושלים לרוב) לממשה, מושקעים משאבי ממון וזמן יקרים.
ולאיזו פנטזיה אני מתכוונת?
לפנטזיה של לכידת הידע הארגוני.
בארגונים רבים קיימים אותם 'עובדים אוצרי ידע' שמחזיקים אצלם אוצר בלום של ידע ארגוני;

זה יכול להיות המתכנת שפותר את הבאגים הכי רציניים, המפעיל של המכונה במפעל, היחיד שיודע לבצע את ההזמנות הכי מורכבות, או הפקיד במוסד הממשלתי שעובד כבר 30 שנה בארגון וזוכר בעל פה את כל ההיסטוריה שנדרשת כדי לטפל בנושא מסוים.

התלות של הארגון בעובדים אלו גדולה מאוד, עזיבה שלהם עלולה לגרום לפגיעה אמיתית וכואבת בתפקוד הארגון.

ומה רוצה מנהל ההדרכה?
'בסך הכל' לדלות את הידע האצור במוחם של אותם עובדים ולהעביר אותו לארגון.
רצון לגיטימי ומוצדק אך קשה מאוד למימוש.

ומה הוא עושה כדי להצליח במשימה זו?
לרוב – את הדבר הלא נכון:
הוא מחליט ליצור ערכת הדרכה בתחום המומחיות של אותו עובד. הרעיון נראה לכאורה פרקטי ופשוט: נתחקר את העובד, נדלה ממנו את הידע, את הכל נתעד בערכת הדרכה מתודית ומאירת עיניים.
התהליך יוצא לדרך, תחקורים נקבעים, פרקים נכתבים וערכת הדרכה מפוארת ועבת כרס יוצאת לאור.

האם העברת היעד לארגון הצליחה?
לא ממש.
הערכה – מקשטת את מדף מנהל ההדרכה ולא נעים להגיד מתכסה לה בשכבות של אבק – כי למי יש זמן וכוח לקרוא כל כך הרבה עמודים.
והידע?
הוא כבר מזמן במקום אחר: התפתח, השתנה, התעדכן. הערכה עבת הכרס – ביום שיצאה כבר עבר זמנה… .

אז מה בכל זאת עושים? איך לוכדים את אותו ידע ארגוני חמקמק ויקר ערך?
ראשית מבינים שלפנינו משימה ארגונית לא פשוטה ושהלכידה לא תתבצע ב'זבנג וגמרנו',

שנית, ניגשים לבניית תשתיות ארגוניות המזמינות שיתוף בידע ופיזור שלו בארגון, למשל:

• מפגשי קבוצות עמיתים סביב נושאי ליבה ארגוניים (בהם כמובן יכללו אותם עובדים אוצרי ידע)- למשל: צוות באגים בפיתוח שיפצח סוגיות מורכבות בשיתוף עמיתים. השיתוף יאפשר לעמיתים להכיר לא רק את הידע של המומחה אלא את המרכיב החשוב יותר: סכמת החשיבה שמובילה את המומחה לפתרון הבעיה.
• מטמיעים כלים כדוגמת ויקי ארגוני המבנים שיתוף ארגוני בידע. ויקי ארגוני יהווה במה ארגונית ל'עובד אוצר הידע'. בבנייה נכונה של השימוש בויקי העובד יתוגמל ארגונית (הכרה והוקרה) על תרומותיו ויתחדד הדיאלוג הארגוני סביב נושאי מפתח.
• כלים הדרכתיים חכמים ורזים המאפשרים לעובדים אחרים ללכוד את הידע הקיים אצל אותם עובדי מפתח. לדוגמא ערכה תמציתית לכניסה לתפקיד המכוונת את הלומד לשאלות הנכונות שעליו לשאול את אותו 'אוצר ידע'.

לסיכום
אנחנו אוהבים מאוד את המילה הכתובה, היא נותנת לנו הרגשה שהצלחנו ללכוד את הידע,

אבל עלינו לזכור שהמילה הכתובה מתעתעת – אם יש יותר מדי מילים כתובות אף אחד לא יקרא אותן. הידע המהותי יעבור כנראה בעל פה ותפקידנו כאנשי הדרכה ופיתוח ארגוני ליצור את התשתיות המתאימות שיעזרו לו לעבור.

*נורית כהן היא יועצת ארגונית, מנהלת מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על נורית

Read Full Post »