Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הנחיה’

נכתב על ידי לילך יואל*

האתגר: ארגון גדול מאוד, חווה שינויים משמעותיים, הן בסביבה העסקית החיצונית והן בתוך הארגון עצמו. שינויים אלו הביאו לתקופה ארוכה של חוסר וודאות, בקרב הנהלת הארגון, לגבי האסטרטגיה העסקית. העובדים, מצדם, חוו ערפול בנוגע לכיוונים אליהם הולך הארגון וחששו מהאופן בו השינויים ישפיעו על עבודתם.

ההנהלה הבינה כי הנחות היסוד העסקיות והתפעוליות, על פיהן פועל הארגון עשרות שנים, חייבות להשתנות ולצורך כך יש לגייס את העובדים.

הצורך: יצירת שפה אחידה בין כלל עובדי הארגון, אשר תקדם באופן מעשי תהליכים והתנהגויות ותתמוך בהנחות היסוד החדשות של הארגון.

הנחות העבודה על פיהן פעלנו:

  1. גיוס העובדים למהלך צריך להיות מהיר ואחיד – העובדים נמצאו כבר זמן ארוך במצב של חששות ובלבול והיה צורך במהלך נקודתי שיחזיר להם את הביטחון.
  2. יש לפתח בקרב העובדים את הצורך בשינוי – העובדים, בניגוד להנהלה, לא היו חשופים למשמעויות של השינויים בסביבה העסקית וראו רק את ההצלחה הכלכלית של הארגון בהווה. לכן, הצורך בשינוי הנחות היסוד לא היה ברור מאליו.
  3. יש צורך לייצר שפה אחידה בקרב הארגון – כאמור, מדובר בארגון גדול מאוד, בו יחידות רבות אשר מתנהלות ברמות אוטונומיה וזיקה שונות מול המטה. בכל יחידה קיימות שפה ותרבות ארגונית שונות וזאת הפעם הראשונה בה נעשית פעילות אחידה ברמת כלל הארגון.
  4. הזמן שהוקצה לנו לפעילות עם העובדים – שעה ורבע.

היה לנו ברור שהפעילות מול העובדים צריכה להיות קצרה, אך יחד עם זאת, היא צריכה להיות משמעותית וליצור השפעה על המנהלים והעובדים ברמה האישית והארגונית.

החלטנו שהדרך לביצוע הפרויקט המורכב הזה תהיה בפורמט של שולחנות עגולים אינטימיים, שיתבצעו במרחב גדול משותף, שיאפשרו גם קיום דיאלוג וגם נגיעה בכל עובדי הארגון בו זמנית.

כדי לייצר השפעה ארוכת טווח הבנו שאנו צריכים לחבר לתהליך את מנהלי הביניים ולכן רצינו שמנהלי הביניים, מכלל יחידות הארגון, ינחו בעצמם את השולחנות העגולים.

אז איך עשינו את זה?

הכנה, הכנה ועוד הכנה…

כדי ליצור את הנגיעה המדויקת הזאת נדרשה הרבה עבודת הכנה וגיוס של גורמים שונים בארגון לתהליך:

  1. התחלנו עם מנהלות משאבי אנוש ביחידות השונות בארגון, שעברו בעצמן את הפעילות וסייעו לנו בדיוק ובהתאמות נוספות של הפעילות לעובדים השונים בארגון. "התאהבותן" של מנהלות משאבי האנוש בפעילות הביאה לכך שהן סייעו לנו מאוד בגיוס מנהלי הביניים להנחיית התהליך.
  2. מנהלי הביניים עברו גם הם בעצמם את הפעילות וקיבלו עזרים פרקטיים שסייעו להם להנחות אותה.
  3. על מנת לחבר את העובדים לצורך בשינוי הפיקו בארגון סרטון המסביר לעובדים את המשמעויות של השינויים בסביבה העסקית על הארגון.

ולאחר המון עבודת תיאום, שיבוץ, הפקה ואדמיניסטרציה הגענו ליום הפעילות…

להלן תרשים המסכם את תהליך ההכנה:

תהליך הטמעת שפה ארגונית אחידה

למרות פרק הזמן הקצר שהוקצה לפעילות עצמה, הצלחנו לבנות פעילות שאפשרה למשתתפים לעבור תהליך המתחיל ברובד הרגשי, זאת על מנת לייצר מוטיבציה לשינוי, ומסתיים ברובד הקוגניטיבי, זאת על מנת להתייחס לצעדים קונקרטיים שצריכים להתבצע ברמות הארגון השונות, כדי ליישם את השינוי.

להלן תרשים של מבנה הפעילות:

מהלך השולחנות העגולים להטמעת שפה ארגונית אחידה

אז מה קרה בסוף? – אתם בטח שואלים…

הפעילות נחוותה על ידי העובדים והמנהלים כעוצמתית ומשמעותית, עד כדי כך שבסוף הדיון המשתתפים במרבית השולחנות נעמדו ומחאו כפיים…

העברנו דוח להנהלת הארגון המסכם את הרעיונות שעלו בכל אחד ואחד מהשולחנות.

המפתח המרכזי להצלחה היה, לתחושתנו, החיבור של מנהלי הביניים לתהליך. העובדה שהמנהלים חוו את הפעילות פעם אחת כמשתתפים ופעם אחת כמנחים רתמה אותם לתהליך באופן מלא. מנהלים רבים ניגשו אלינו וציינו כי הם מתכוונים להמשיך את הפעילות ביחידות שלהם, על מנת לוודא קידום ויישום של הרעיונות המצוינים שעלו בדיון.

כמובן שהפעילות הקצרה שתיארנו מהווה את "יריית הזינוק" לשינוי. על מנת לשמור על המוטיבציה שנוצרה בשולחנות העגולים ולתרגם אותה לעשייה מוחשית, יש צורך בפעילות המשך ברמה הכלל הארגונית והיחידתית. אנו מקוות שאכן הארגון ישכיל לעשות כן…

*לילך יואל היא יועצת ארגונית ומנהלת פרויקטי הדרכה ולמידה ב"לוטם"

עוד פרטים על לילך

Read Full Post »

נכתב על-ידי עופר לוי ועידית שומן-אדטו*

ב 12.2.13 נפגשנו בבית לוטם עם 25 מנהלי משאבי אנוש ומנהלי פיתוח ארגוני מארגונים שונים בארץ למפגש למידה שעסק כולו בנושא פיתוח צוותי הנהלה תחת הכותרת "הנהלה בונה חוסן – פיתוח צוותי הנהלה בעת הזאת".

במפגש פתחנו בהקדמה קצרה בנושא מהו פיתוח צוות הנהלה – מושגי יסוד בהנחיית תהליכי צוותי הנהלה, והמשכנו בשתי מצגות של מיקה מזור – סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת סודה סטרים ושרון להב-פריל – מנהלת פיתוח ארגוני בחטיבת ה Delivery בחברת אמדוקס.

הנחת היסוד המשותפת שאספה את כולנו לחדר אחד היא שמצד אחד עבודת צוות בהנהלה זה אתגר מאוד גדול ומצד שני זהו מנוף משמעותי לחברה – היכולת לדבר בשפה אחת ובשפות שונות, לעבוד ולנהל ממשקים, להוביל תהליכים קשים, להתמודד עם שווקים וסיטואציות שוק מורכבות ועם הסביבה הארגונית, ולייצר את הרוח ותרבות העבודה הנכונה בתוך הארגון.

"פלאי היחד – מה שאפשר לעשות – רק בצוות"

במפגש תוך כדי הדיון עלו הרבה שאלות לגבי משמעות ההנהלה כצוות – האם היא בכלל צוות ומה המשמעות הייחודית שלה לעומת צוותים אחרים שאינם הנהלה וגם – מה תפקיד הצוות – האם רק קבלת החלטות או יותר מזה? אולי כשנבין את התשובות, נדע איזו אג'נדה צריכה לעלות. פיתוח צוות הנהלה עוסק תמיד בשני עולמות ובקשר ביניהם – הפנים-צוותי ויחסי הגומלין בין חברי הצוות, ובקשר החיצוני בין ההנהלה לשאר מנהלי הארגון, לשוק ולאתגרים העסקיים.

מתוך מצגת המפגש : המטרה של פיתוח צוות הנהלה

1 2

אתגרנו את עצמנו בשאלה העוסקת במעבר שקורה היום בארגונים בין צוותים אורגניים לצוותים מטריציוניים. הדוגמה של סודה סטרים היתה של הנהלה אורגנית ושל אמדוקס היתה של הנהלה מטריציונית. אין ספק שהעתיד של פיתוח ארגוני מכיל הרבה מהמרכיב המטריציוני וכיצד לתת בעצם פתרון להנהלה מטריציונית שמכילה אנשים רבים, אך עדיין נדרשת להוביל ולמלא את כל אותם התפקידים של הנהלה. הנושא מעלה דילמות לגבי האתגרים שלנו כאנשים שמובילים פיתוח ארגוני ופיתוח צוותי הנהלה בעולם שטוח ומטריציוני יותר.

ב- 7.3.13 ניפגש שוב באותה מתכונת עם קבוצת משתתפים חדשה – האם יעלו שם אותן דילמות ? או האם קבוצה אחרת תאיר מקומות אחרים באתגר ובהוויה של פיתוח צוות הנהלה ?

* עופר לוי הוא יו"ר "לוטם"

עוד פרטים על עופר

* עידית שומן-אדטו היא יועצת בכירה ושותפה ב"לוטם"

עוד פרטים על עידית

Read Full Post »

נכתב על ידי איריס טייכר*

המכון לאנליזה קבוצתית בתל אביב  קיים בחודש מאי השנה כנס "קשרים של שתיקה". הכנס עסק בהיבטים שונים של שתיקה בטיפול הקבוצתי והפרטני.

כדרכם של ימי עיון מסוג זה, השילוב בין הרצאת חוקר ופסיכולוג לבין התנסויות (של שתיקה הפעם) היה מרתק.

את השאלה החשובה הציב פרופ' ג'ון שלפוברסקי (john schlapobersky), פסיכואנליטיקאי קבוצתי, כבר בדקות הראשונות. "מה כבר אפשר לומר על עניין כל כך קטן? ובכן, מסתבר שהעניין אינו קטן כלל. השתיקה בקבוצה יותר שכיחה מהדיבור… שטח החלל הריק רב יותר מהמילים שנדחסות…".

כיועצים וכמנחים אנו מתלבטים פעמים רבות על מקומה של השתיקה במפגש ייעוצי או סדנאי. על האיזון בין השתיקות לבין המילים הנאמרות. על קיומה של הלמידה ברווחים שבין ההרצאות, ההתנסויות, התרגילים. 

אחד הזיכרונות המשותפים לתלמידי שנה א' בפסיכולוגיה הוא ה"שיעור בו שתקנו". המרצה נכנס לכתה, מתיישב בכיסאו, ומרגע זה ועד לסוף השיעור – שתיקה. חוויית השתיקה זכורה כחוויה מביכה, מצחיקה, מעוררת מחשבה וגם ביקורת על המנחה. מסבב קצר בין עמיתים למקצוע נראה שמרבית התלמידים פשוט חיכו למנחה ש"ישבור שתיקה", שיעלה נושא לדיון, שידבר. חוויית השתיקה נתפסה כחוויה של עצירה, תקיעות. אחרי רבע שעה כבר היה ברור שכך יסתיים השיעור. ומה שקרה בין ההתחלה לבין הסיום היו – מחשבות, תובנות, דיאלוג פנימי, אינטראקציה של מבטים בין המשתתפים. רק בחלוף שנים של התנסויות נוצרת ההבנה על חשיבותה של השתיקה בתהליך הלמידה.

בספרות הפסיכולוגית השתיקה מוגדרת כדרך של תקשורת רבת עוצמה.

שתיקה זה טוב או רע?

השתיקה יכולה לבלום את התקדמות הקבוצה או הלמידה, או דווקא לשמש כמגבר ולהעצים את ההתפתחות.

מתי שתיקה היא התקדמות? מתי היא נסיגה? מתי היא בסך הכל זמן ללא מילים? היכולת שלנו כיועצים, מנחים, מנהלים ואנשים – להבין את השתיקה (לפני כן בא הזיהוי, שהוא יחסית פשוט…), משמעותית לשימוש בה בתהליך הלמידה וההשפעה.

במהלך הכנס הועלו סוגים שונים של שתיקות, הרלבנטיות לעולם התרפיה, הייעוץ וההדרכה:

  • השתיקה של היועץ / השתיקה של הקבוצה.
  • השתיקה האקטיבית / השתיקה של ההימנעות.
  • השתיקה של "הנושא שלא מדברים עליו / הבעיה שלא מודים בקיומה / הרגש שלא מכירים בו", מעין שתיקה של סוד או הסתרה.
  • השתיקה של "רגע התובנה והגילוי".
  • שתיקה של "קירבה" (אפשר לשתוק ביחד) / שתיקה של ריחוק.

ג'ון שלפוברסקי מנסה לתת כלים ברורים בידיו של המנחה, היועץ:

ראשית, עלינו להיות ערניים לשתיקה. לאפיין אותה – האם מי שמולנו משווע למילים או נמצא ברגע של תובנה עמוקה? מה המשמעות של השתיקה? על מה לא מדברים? מי אינו מדבר? מה אומר השקט? ועוד.

שנית, עלינו לבחור את המעורבות שלנו:

  • אם מי שמולנו נמצא בחוסר יכולת לדבר (חסרות לו מילים לתיאור) – הרי שהוא עדיין בתהליך הגילוי, הצמיחה. מכאן שתפקידנו לסייע למילים לעלות, להיות מעורבים ואקטיביים בתהליך. "המטרה העיקרית של המטפל היא לעזור לאנשים למצוא מילים המובילות לתובנה".
  • במקום בו מתקיימת שתיקה "ללא מילים" (בדרך כלל במצבים בהם יש רגש עז, לאחר גילוי רגשי, תובנה עמוקה ומשמעותית) – השתיקה היא נקודת סיום ולא תהליך דינאמי. כאן תפקידנו הוא – לא למחזר מילים, לא להכביר.

ועוד היבט משמעותי לתפקיד המנחה / היועץ – ככל שנרגיש בנוח עם השתיקה, השקט – כך נפחית את המתח הטמון בהן ונוכל למנף התקדמות (להרצאה המלאה).

לשקט יש צלילים. והמנגינה שהם יוצרים – עמוקה ומשמעותית. כמה מילים של סיימון וגרפונקל:

And in the naked light I saw
Ten thousand people, maybe more
People talking without speaking
People hearing without listening
People writing songs that voices never share
And no one dared
Disturb the sound of silence
And whispered in the sounds of silence

*איריס טייכר היא יועצת ארגונית ומנהלת תחום ב"לוטם"

עוד פרטים על איריס

Read Full Post »

נכתב על ידי יונתן פרימס וערן לכברג*

נקודת רתיחה

דמיינו לעצמכם ארגון היי-טק חודשיים לפני הוצאת גרסא חדשה של מוצר; ניתנו כבר התחייבויות ללקוחות, הוסכם בישיבות ההנהלה מהי התכולה של הגרסא, לכל אחד מהמנהלים בליבת האופרציה (פיתוח, שירותים, מוצר) ברור מה הוא צריך לקבל ומה הוא אמור לתת… האומנם?!

ככל שמתקרבים לדד ליין נפתחות זירות חדשות של קונפליקט בין אנשי המוצר, אנשי הפיתוח ואנשי השירותים – אנשי הפיתוח לא מבינים ולא מקבלים את דרישות אנשי המוצר, אנשי השירותים עוד נלחמים עם אנשי המוצר על תכולת הגרסא ואנשי המוצר כבר לא מסוגלים לשבת בשולחן אחד עם אנשי הפיתוח, האטומים לדרישות השוק. ובתוך כל זה נסגרה עסקה ענקית עם ארגון אירופאי למענו יש לבצע פיתוח מיוחד.

ואם נצטט את אחד המנהלים בארגון: "ככה זה תמיד לפני הוצאת גרסא ולרוב גם לא עומדים בזמנים!"

נשמע תסריט מוכר? מתברר שדווקא ברגעי השיא של הארגון – כאשר הוא נדרש "לתקתק" ולעבוד כפס ייצור משומן היטב – עולות דילמות על חלוקת התפקידים, שאלות של סמכות ואחריות בין השותפים לעשייה ואופן היישום בפועל.

כעת, תארו לעצמכם, שניתן היה להעביר את הצוות הזה על אותה דרך חתחתים, מספר חודשים לפני כן כשהמערכת עוד בשקט יחסי, כשאפשר עוד ללמוד מהטעויות שעושים, כשיש עוד זמן לדבר… בדיוק בנקודה זו משתלב אימון הצוות עבור הקבוצה המדוברת.

אם ננסה להגדיר פרקטיקה זו במשפט אחד: "בתהליך האימון אנחנו מתרגלים ומשפרים את הצוות ביישום פעולות ומיומנויות שזיהינו כקריטיות להצלחתו ויכולתו להניב ערך מוסף לארגון".

מהו אימון צוות?

בסופו של יום, צוות אמיתי נדרש להתמודד עם לחצי הסביבה העסקית הכוללים דרישה למוצרים (או שירותים) זולים יותר, באיכות גבוהה יותר ובזמן קצר יותר. מול לחצים אלו הוא נדרש לגלות גמישות ביצועית הכוללת שינוי חלוקת התפקידים והאחריות בצוות, מבנה הצוות, מיקוד הצוות ובתפקיד המנהל.

במהלך האימון, הצוות מדמה נקודות קריטיות בעבודה ונדרש לקבל החלטות אל מול המציאות המשתנה – האימון עוזר לצוות לסנכרן מחדש את העבודה בתוכו, על מנת להגיע לביצועים גבוהים יותר.

הכנה לאימון

עבודת הצוות דורשת תיאום גבוה, הבנה טובה אחד של השני, תקשורת רציפה, תעדוף נכון, הבנת משימת הצוות, קשר עם לקוח וממשקים פנים-ארגוניים חזקים. במהלך איתור צרכים אנו ממפים מספר נקודות קריטיות בעבודת הצוות, בהן כולם נדרשים לעבודה משותפת ומתואמת. עבור כל נקודה קריטית נכתבה סימולציה מורכבת.

כל סימולציה כוללת את נקודות המבט של בעלי התפקיד השונים בצוות, מצב התקדמות הפרויקט, בעייתיות ספציפית לאותה נקודת זמן, מה הצוות נדרש לסגור עד תום הסימולציה, גורמים מסבכים וקונפליקטים מרכזיים (כגון בקשת לקוח או שחרור איש צוות לפרויקט אחר) – כך יוצרים סימולציות אמיתיות, מאתגרות וישימות.

האימון: "סכנה, שטח אש"

בסדנה עצמה הצוות נכנס לחדר בו עומד להתקיים האימון, ולאחר היכרות קצרה עם המנחים נכנסים לפעולה – התמודדות עם המשבר המתואר בסימולציה, התפתחויותיו ומשמעויותיו.

עם סיום הסימולציה, ניגשים לאומנות הניתוח שלה. כאן אנחנו מבצעים דיון שהוא שונה מדיונים סדנאיים רבים שמסתכלים על העבודה ממבט גבוה מדי (ולעתים מעט מטושטש ומסתכן בסיסמאתיות יתר); נתחיל את הדיון מהשורה התחתונה: האם הלקוח עזב או נשאר? האם עמדנו בשאר היעדים שלנו בארגון בזמן ניהול המשבר? ומשם נעלה ונתחיל לבדוק את האירוע תוך ירידה לפרטים הקטנים.

התועלות לצוות ולארגון

אימון צוות הוא תהליך ייחודי מעצם העבודה עם צוות אורגני על מצב האמת שלו.

אימון אינטנסיבי כזה יקדם את ביצועי הצוות ואת מדדיו, ע"י:

  1. הבנת הצוות את המשמעות של עבודת צוות ואת הצורך בפיתוח מיומנויות צוותיות, על מנת להגיע לתוצאות טובות.
  2. זיהוי הצרכים של הצוות (צרכים שהינם גנריים לצוותים בדרך כלל או לצוותים מסוג זה, וצרכים ייחודיים לאור מאפייני הצוות הספציפי בנקודת זמן זו) ומוקדי השיפור בהם יש לפעול לשיפור.
  3. תרגול כלים ומתודולוגיות לאימון על פעולות צוותיות והשלכות על הצוות.

ארגונים וצוותים שישכילו לייצר פלטפורמת למידה מסוג זה, ישימו בכך דגש על חשיבות העבודה הצוותית בארגון ויפעלו לזיהוי מוקדים לשיפור ופעולה לקידומם, במקום להמשיך ולשמר/להעמיק דפוסים לא אפקטיביים שעלולים להיווצר.

למאמר המלא, אשר פורסם במגזין "סטטוס" גיליון אפריל 2012, לחצו כאן

*יונתן פרימס הוא יועץ ארגוני ומנהל פעילות פיתוחי צוותים ב"לוטם"

עוד פרטים על יונתן

*ערן לכברג הוא יועץ ארגוני ומנהל מחלקת שיפור ביצועים ב"לוטם"

עוד פרטים על ערן

Read Full Post »

נכתב על ידי אמיר אהרון*

מנהיגות והדרכה? האם לא הלכנו צעד אחד רחוק מדי בהקבלה הזאת?

ייתכן וחלק יחשבו שאני קצת מגזים עם ההשוואה בין מקצוע כמו הדרכה, לבין יכולת וכישרון אישי כמו מנהיגות. אני חייב להודות שבתחילה גם אני חשבתי שאולי אני קופץ גבוה מדי, ומנסה להעצים את דמות המדריך ללא הצדקה אמיתית.

סך הכל אם נחשוב על זה בהגיון, למדריך יש תפקיד חשוב מאוד בארגון, והוא כלי משמעותי העומד לרשות מנהליו. המדריך צריך להיות מקצוען, עם יכולות הדרכה טובות, טכניקות מסירה ברמה גבוהה ובכלל בעל כישרון פרזנטטיבי מלוטש. הרבה מאוד כלי הדרכה עומדים לרשות המדריך: פרזנטציה, עזרי הדרכה, משחקים, הפעלות, כישרון משחק, סימולציות ועוד רבים.

אבל לומר שיש קשר בין מנהיגות להדרכה?

הרי אחרי הכל, הדרכה זה מקצוע ומנהיגות זה כישרון…

נבחן לרגע את ההגדרה של המושג "הדרכה"

הדרכה היא התהליך של הקניית יכולת כלשהי או יצירת הנעה לפעולה. את תהליך השינוי מוביל לרוב מדריך שמקנה יכולת מסוימת לחניכיו. להבדיל מהוראה לשמה, בה מעביר המורה ידע לתלמיד על ידי הצגתו, יוצר המדריך את השינוי בחניכיו באמצעות מתן גירויים, המפתחים מיומנויות. (מתוך ויקיפדיה)

ואת המושג "מנהיגות"

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. מנהיגות מתקשרת בצורה ישירה להשפעה, ויותר מכך, מנהיגות היא היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (מתוך ויקיפדיה)

ושל "מנהיגות מעצבת"

יוצרת שינוי וטרנספורמציה בציפיות, בשאיפות וביכולות של המונהגים. המנהיג יוצר ציפיות חיוביות כלפי אנשיו ("אפקט פיגמליון") ומשפיע על תחושת המסוגלות העצמית שלהם.

לא צריך להיות מבין גדול בהדרכה ובמנהיגות על מנת לראות את ההקבלה בין ההגדרות השונות. ואלמנטים כמו "יצירת הנעה לפעולה", "הובלת תהליך שינוי", "יכולת השפעה" ו"יצירת תחושת מסוגלות", רלוונטיים למנהיגות ולהדרכה כאחד.

מדריך, מעבר ליכולות הקשורות בהוראה ולמידה הנדרשות לו, הוא גורם משפיע על העובדים בארגון, מהווה דמות לחיקוי, ונדרש להוביל את המודרכים למטרות שקבע הארגון. המדריך מתמודד פעמים רבות עם הצורך לייצר שינוי תפיסתי בקרב העובדים, כאשר ברור לנו ששינוי תפיסתי הוא קשה פי כמה מ"סתם" העברת ידע והוראה. שינוי תפיסתי דורש יכולות הנעה, השפעה והובלה, יכולות שאנו נוטים לשייך למנהיגים בדרך כלל.

מדריכים רבים מארגונים שונים איתם עבדתי, מוצאים עצמם מובילים שינוי תפיסתי בארגון. שינוי תפיסת מכירה או תפיסת שירות, הקשורים בשינוי אסטרטגי של הארגון, הם רק חלק קטן מהשינויים אותם מובילים המדריכים. מקרה מעניין ומורכב מאוד אותו ליוויתי בעבר היה הטמעה של קוד אתי בארגון, כאשר המדריכים הם אלו שהובילו את המהלך על ידי הדרכות, תרגילים, סימולציות, בקרות וכמובן דוגמה אישית. המדריכים שהורגלו בהדרכות "רגילות", מצאו עצמם בחוד החנית של הארגון, מובילים מהלך מורכב ומשמעותי מאוד.

מנהיגות, על מרכיביה השונים, מהווה רובד נוסף ביכולות וכישורי המדריך, רובד שלרוב אנו נוטים לשכוח או להתעלם ממנו. בדיוק כמו שמדריך צריך להיות מיומן במיומנויות ההדרכה השונות, ולדעת לעשות שימוש בכלים ההדרכתיים העומדים לרשותו, הוא צריך להיות מודע למנהיגות הנדרשת ממנו, ולדעת להשתמש בכלים המנהיגותיים העומדים לרשותו.

*אמיר אהרון הוא יועץ ארגוני ופיתוח הדרכה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על אמיר

Read Full Post »

נכתב על ידי אמיר אהרון*

אביב 2009, אני מעביר סדנה בנושא למידה חוויתית באחת מהחברות המצליחות בארץ בתחום מוצרי הפלסטיק ופוליקרבונט, מציג את הסרט "ללכת שבי אחריו" בכיכובו של רובין וויליאמס, ומקרין את הקטע הבא:

אני תוהה תוך כדי הצגת הסרט, מה יש בו במיסטר קיטינג (רובין וויליאמס), שהוא מצליח כל כך להשפיע על תלמידיו?!

קיץ 2009, פעם ראשונה שלי בהופעה של שלמה ארצי…

חוויה בלתי נשכחת ושונה בתכלית מכל הופעה של אומנים נוספים שזכיתי לראות.

ישראל נחלקת ל- 3, אלה שמשוגעים על שלמה ארצי, אלה ש"בסדר" איתו, ואלה שלא מתחברים אליו בשום דרך.

אני תמיד הייתי "בסדר" איתו, ועם זאת תמיד רציתי לראות הופעה חיה של שלמה ארצי, כדי להבין על מה כל המהומה, ומה כל כך מיוחד בה.

כאמור, קיץ 2009 זה קרה.

אז מה הקשר בין רובין וויליאמס, שלמה ארצי והדרכה?

התשובה היא – למידה חוויתית וחווית הלמידה.

למידה חוויתית אינה עניין של מה בכך, ולא די בשאילת שאלות במהלך ההדרכה על מנת לומר שעשינו הדרכה חוויתית.

למידה חוויתית משמעותה שותפות פעילה של הלומד בתכני ההדרכה והתנהלותה, בדיוק כפי ששלמה ארצי משתף את הקהל בהופעותיו והופך אותם לחלק מההופעה עצמה.

שותפות היוצרת מעורבות רגשית עמוקה של השותפים בחוויה, והופכת את הלמידה לאפקטיבית יותר, עם הטמעה וזיכרון לטווחי זמן ארוכים יותר. אותה שותפות מחייבת את הלומד לבצע עיבוד וחשיבה על נושאי הלמידה השונים, כפי שמשכיל לעשות רובין ווילאמס (או בשמו הנועז יותר, Oh Captain my Captain).

למידה חוויתית, משמעותה להפתיע את הלומד ולהיות שונה ולא שיגרתי. להיות אחר, ולמקד את הקשב של הלומד במקום אחד, לנצח את כל מסיחי הדעת שפוגמים באפקטיביות של ההדרכה לטווח ארוך. כך בדיוק נוהג 'מיסטר קיטינג', ומרחיק כל מחשבה מסיחת דעת מבני הנוער שטופי ההורמונים אותם הוא מלמד. כך בדיוק נוהג שלמה ארצי, כאשר הוא משנה ללא הרף את עיבודי שיריו, מפתיע את הקהל עם מונולוגים משובחים, ואינו מאפשר לאף אחד בקהל להישאר אדיש.

גם רובין וויליאמס וגם שלמה ארצי, השכילו להשתמש בשותפות פעילה, מעורבות רגשית עמוקה והפתעה, על מנת לייצר חוויה אחרת, חוויה המצליחה להשפיע עלינו לטווח ארוך ולייצר בנו שינוי אמיתי מבפנים.

למידה חוויתית, מפאת המעורבות הרגשית הגבוהה שהיא יוצרת, מתאימה בעיקר ללמידה הקשורה בהתנהגות, תפיסה ויכולות רכות, אך גם רכישת ידע, מיומנויות ונושאים "קשים" יותר יכולים להעשות בסיוע משחק, הומור, הפעלה, סרט, המחשה, תחרות או כל אמצעי אחר שתראו לנכון.

והיכן נמצא הגבול אתם תוהים?

בדיוק במקום שבו תפסיקו לדמיין…

*אמיר אהרון הוא יועץ ארגוני ופיתוח הדרכה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על אמיר

ShareLike This!

Read Full Post »