Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מדריכים פנימיים’

נכתב על ידי לילך יואל*

האתגר: ארגון גדול מאוד, חווה שינויים משמעותיים, הן בסביבה העסקית החיצונית והן בתוך הארגון עצמו. שינויים אלו הביאו לתקופה ארוכה של חוסר וודאות, בקרב הנהלת הארגון, לגבי האסטרטגיה העסקית. העובדים, מצדם, חוו ערפול בנוגע לכיוונים אליהם הולך הארגון וחששו מהאופן בו השינויים ישפיעו על עבודתם.

ההנהלה הבינה כי הנחות היסוד העסקיות והתפעוליות, על פיהן פועל הארגון עשרות שנים, חייבות להשתנות ולצורך כך יש לגייס את העובדים.

הצורך: יצירת שפה אחידה בין כלל עובדי הארגון, אשר תקדם באופן מעשי תהליכים והתנהגויות ותתמוך בהנחות היסוד החדשות של הארגון.

הנחות העבודה על פיהן פעלנו:

  1. גיוס העובדים למהלך צריך להיות מהיר ואחיד – העובדים נמצאו כבר זמן ארוך במצב של חששות ובלבול והיה צורך במהלך נקודתי שיחזיר להם את הביטחון.
  2. יש לפתח בקרב העובדים את הצורך בשינוי – העובדים, בניגוד להנהלה, לא היו חשופים למשמעויות של השינויים בסביבה העסקית וראו רק את ההצלחה הכלכלית של הארגון בהווה. לכן, הצורך בשינוי הנחות היסוד לא היה ברור מאליו.
  3. יש צורך לייצר שפה אחידה בקרב הארגון – כאמור, מדובר בארגון גדול מאוד, בו יחידות רבות אשר מתנהלות ברמות אוטונומיה וזיקה שונות מול המטה. בכל יחידה קיימות שפה ותרבות ארגונית שונות וזאת הפעם הראשונה בה נעשית פעילות אחידה ברמת כלל הארגון.
  4. הזמן שהוקצה לנו לפעילות עם העובדים – שעה ורבע.

היה לנו ברור שהפעילות מול העובדים צריכה להיות קצרה, אך יחד עם זאת, היא צריכה להיות משמעותית וליצור השפעה על המנהלים והעובדים ברמה האישית והארגונית.

החלטנו שהדרך לביצוע הפרויקט המורכב הזה תהיה בפורמט של שולחנות עגולים אינטימיים, שיתבצעו במרחב גדול משותף, שיאפשרו גם קיום דיאלוג וגם נגיעה בכל עובדי הארגון בו זמנית.

כדי לייצר השפעה ארוכת טווח הבנו שאנו צריכים לחבר לתהליך את מנהלי הביניים ולכן רצינו שמנהלי הביניים, מכלל יחידות הארגון, ינחו בעצמם את השולחנות העגולים.

אז איך עשינו את זה?

הכנה, הכנה ועוד הכנה…

כדי ליצור את הנגיעה המדויקת הזאת נדרשה הרבה עבודת הכנה וגיוס של גורמים שונים בארגון לתהליך:

  1. התחלנו עם מנהלות משאבי אנוש ביחידות השונות בארגון, שעברו בעצמן את הפעילות וסייעו לנו בדיוק ובהתאמות נוספות של הפעילות לעובדים השונים בארגון. "התאהבותן" של מנהלות משאבי האנוש בפעילות הביאה לכך שהן סייעו לנו מאוד בגיוס מנהלי הביניים להנחיית התהליך.
  2. מנהלי הביניים עברו גם הם בעצמם את הפעילות וקיבלו עזרים פרקטיים שסייעו להם להנחות אותה.
  3. על מנת לחבר את העובדים לצורך בשינוי הפיקו בארגון סרטון המסביר לעובדים את המשמעויות של השינויים בסביבה העסקית על הארגון.

ולאחר המון עבודת תיאום, שיבוץ, הפקה ואדמיניסטרציה הגענו ליום הפעילות…

להלן תרשים המסכם את תהליך ההכנה:

תהליך הטמעת שפה ארגונית אחידה

למרות פרק הזמן הקצר שהוקצה לפעילות עצמה, הצלחנו לבנות פעילות שאפשרה למשתתפים לעבור תהליך המתחיל ברובד הרגשי, זאת על מנת לייצר מוטיבציה לשינוי, ומסתיים ברובד הקוגניטיבי, זאת על מנת להתייחס לצעדים קונקרטיים שצריכים להתבצע ברמות הארגון השונות, כדי ליישם את השינוי.

להלן תרשים של מבנה הפעילות:

מהלך השולחנות העגולים להטמעת שפה ארגונית אחידה

אז מה קרה בסוף? – אתם בטח שואלים…

הפעילות נחוותה על ידי העובדים והמנהלים כעוצמתית ומשמעותית, עד כדי כך שבסוף הדיון המשתתפים במרבית השולחנות נעמדו ומחאו כפיים…

העברנו דוח להנהלת הארגון המסכם את הרעיונות שעלו בכל אחד ואחד מהשולחנות.

המפתח המרכזי להצלחה היה, לתחושתנו, החיבור של מנהלי הביניים לתהליך. העובדה שהמנהלים חוו את הפעילות פעם אחת כמשתתפים ופעם אחת כמנחים רתמה אותם לתהליך באופן מלא. מנהלים רבים ניגשו אלינו וציינו כי הם מתכוונים להמשיך את הפעילות ביחידות שלהם, על מנת לוודא קידום ויישום של הרעיונות המצוינים שעלו בדיון.

כמובן שהפעילות הקצרה שתיארנו מהווה את "יריית הזינוק" לשינוי. על מנת לשמור על המוטיבציה שנוצרה בשולחנות העגולים ולתרגם אותה לעשייה מוחשית, יש צורך בפעילות המשך ברמה הכלל הארגונית והיחידתית. אנו מקוות שאכן הארגון ישכיל לעשות כן…

*לילך יואל היא יועצת ארגונית ומנהלת פרויקטי הדרכה ולמידה ב"לוטם"

עוד פרטים על לילך

Read Full Post »

נכתב על-ידי עידית שומן-אדטו*

עם תום כנס ההדרכה השנתי 2013 בשבוע שעבר בכפר המכביה – כנס בו אני משתתפת, מרצה, מובילה מושבים וחברה בצוות ההיגוי כבר כמה וכמה וכמה שנים – אני בהחלט יכולה לראות, ממש לצייר,  את השינויים שעובר תחום הלמידה וההדרכה בעשר השנים האחרונות. לפני עשור ויותר, תחום הלמידה בארגונים והלמידה בכלל הושפע בעיקר מהמפכה הטכנולוגית; המחשב כאמצעי למידה ואחר כך האינטרנט הוציאו  את הלומדים והלמידה בארגונים מהכתה המסורתית, אך לא ממש הצליחו להוציא את "הכתה והמורה"  או הערגה אליהם.. מהלומדים עצמם…

בשנים האחרונות, המהפכה היא המהפכה חברתית. כן, המהפכה החברתית שמופיעה בחיינו הציבוריים, הפוליטיים והכלכליים, נוגעת ישירות גם לתהליכי למידה. כיצד?

בהרצאות המליאה בכנס, של Hans de Zwart   ו Donald H. Taylor – שני מרצים ומומחים בעלי שם בתחום, היה אפשר לשמוע ולהבין שאנו נמצאים בעידן חדש, עידן בו הלומדים מנהלים את הלמידה. עולם בו הטכנולוגיה מסייעת  והמתודולוגיה חשובה, אך המוטיבציה והדרייב ללמידה ולהתארגנות ללמידה הוא של הלומדים. שם פוטנציאל הלמידה והחדשנות. השינוי קורה. אנחנו כאנשי למידה אמורים להצטרף או יותר נכון למנף את התופעות וה mind set הזה ליותר תהליכי למידה ותהליכים אפקטיביים יותר.

הנס דה זוורט מנה שורה של התארגנויות למידה שמתרחשות בארגונים;  התארגנויות  כמו קבוצות קריאה וירטואליות, טכניקת מרחב פתוח, הקמת אתרים אישיים, סביבות למידה בהתארגנות עצמית, קבוצות yamar ועוד. לכן על פיו, התפקיד של מומחי הלמידה המשתנה הוא פחות לעסוק בתוכן והרבה יותר לעסוק בשינוי. לפתח את האחריות ללמידה בקרב הלומדים, להלחם ב"חוסר אונים" למידתי. הוא מדבר על בניית פיגומים, כאלו שניתן אחר כך להסיר –  של אמונה בלמידה, חוויות למידה, פתיחות ובניית השתייכות וחיבור ומדגיש טיפוח קהילות מקצוענים. הפוקוס שלנו צריך להיות על צוותים וארגונים, גורס הנס דה זווירט. הפרטים, האינדיבידואלים עשויים לעזוב את מקום העבודה, אך תרבות ורוח צוות / ארגון נשארת לאורך זמן.

רוברט טיילור הזכיר לנו להסתכל סביב ולבחון האם ההדרכה שאנחנו מספקים היא בקצב של הארגון? אם אנחנו (ההדרכה) איטיים והארגון  שלנו מהיר..  (וזה מה שלתפיסתו  ולמחקרים שהציג, קורה ברוב הארגונים)… אנחנו הופכים ללא רלבנטים. בשפתו – אנחנו מייצרים גטו הדרכה, אזור מנותק משאר הארגון. ולהיות "לא רלבנטי" עלול להיות  גרוע מ"לא להיות" כלל.. אם אנחנו "לא שם" שווה לבדוק מי כן שם בארגון שלנו. מי תפס את מקומנו בהובלת הידע בארגון?- השיווק? המכירות? ה IT?

גם רוברט טיילור מסמן כיוונים ברורים לשינוי במקצוענות ההדרכה –  אם פעם המיומנויות המרכזיות של אנשי הדרכה היו  – פיתוח תוכן ומיומנות פרזנטציה אז בעתיד הקרוב יידרשו אנשי ההדרכה יותר ויותר למיומנויות של ניתוח מידע ותמיכה בקהילות למידה מקצועיות.

במושב התפקיד המשתנה של הלמידה בארגונים מבוזרים –  אותו הובלתי עם ד"ר ענת יעקבי, הציגו  שני ארגונים גלובליים – נייס ואמדוקס וארגון מבוזר לוקלי –  בנק לאומי. ארגונים מבוזרים בהגדרה מתמודדים עם מרחק. מרחק פיזי, מרחק שעות, מרחק שפה ותרבות וגם פיזור של עובדים / לומדים באתרי עבודה / למידה שונים – במשרד, אצל הלקוח.. בבית. בעידן של התייעלות, גם מערכת הלמידה מצופה להתייעל ולתת פתרונות יעילים ואפקטיביים. ההתפתחות של הקהילות המקצועיות בלאומי היא דוגמה יפה להתמודדות עם ביזור כוח העבודה וחסכון במשאבים יחד עם מינוף הוולונטריות והדרייב המקצועני ללמידה, בקרב הקהילות המקצועיות בבנק (יועצי השקעות, מומחי אשראי, ציות וכדומה).

"אצלנו כל קהילה היא אחרת" .."אך זה לא מתוך עיקרון", אמרה ליאת פרג מלאומי . ובבוקר אולי למדנו שזה דוקא כן העיקרון של העולם החדש. למידה באחריות הלומדים, וולנטרית. בהתארגנות עצמית…על פי צרכיהם.

"ביצועים ויכולות" הם הפוקוס ,הדגיש  דונלד טיילור,  והחברים מנייס ספרו על הקמת יחידת "מוכנות ארגונית" – יחידה ארגונית חדשה שההדרכה היא חלק ממנה יחד עם ניהול המוצר, בקרה וניהול הידע. מוכנות אינה שווה להדרכה. היא גם הדרכה. בנייס שינו את התפיסה והשפה. באמדוקס הקימו את אקדמית אמדוקס וכן.. כל עובד יכול להרשם לכל קורס. כן יבררו איתו שהקורס מתאים לו… אבל  לא. הוא לא זקוק לאישור מנהל. כן – הוא מנהל את הלמידה של עצמו וכן – סומכים עליו. אכן מהפכה.

 * עידית שומן-אדטו היא יועצת בכירה ושותפה ב"לוטם"

עוד פרטים על עידית

Read Full Post »

נכתב על ידי איריס טייכר*

סיפור ראשון.  בתכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס, לפני כמה חודשים, עינת ארליך מלבנת סיטואציה המוכרת לכל הורה. חוזרים מהגן. הילד הצעיר יושב בבוסטר מאחור, האימא  (או האבא) נוהגת. השאלה הראשונה שנשאלת עם הכניסה לרכב "איך היה בגן?".  כמעט ב 100% מהמקרים התשובה שתינתן בחזרה מהמושב האחורי תהיה "בסדר" (או "כיף").  תסריט ידוע מראש.  האם הוא מספק ? האם הוא מאפשר לדעת מה עבר על הילד בגן ? האם הוא מאפשר לדבר על אירועים בגן ?  האם הוא מאפשר לנצל סיטואציות מעולמו של הילד ללמידה נוספת ?  כמובן שלא. שני הצדדים מפספסים את ההזדמנות: האימא – לשמוע מה קורה, לדבר על התמודדויות בגן, ללמד משהו חדש. הילד – לספר, לשתף ולחלוק, להבין שזה לא נורא כל כך, או דווקא לקבל משוב על התנהלותו החכמה במהלך הבוקר.

סיפור שני.  קורס אנשי מכירות שטח. שבועיים של קורס. במהלך שבוע כל חניך בקורס מצטרף לאיש מכירות ותיק בשטח. מהבוקר ועד שעות אחר הצהרים המאוחרות. בסיום כל יום למידה הוא חוזר למטה החברה (למרות פקקי התנועה בדרך) ונשאל שאלות: "מה למדת היום ?" , "מה ראית שאתה רוצה ליישם בהתנהלות העתידית שלך ורוצה ללמוד יותר  / לתרגל?" וגם – "איזה רעיון עלה לך במהלך היום ?".

סיפור שלישי. סדנת מנהלי הדרכה. קורס של שבועיים בו לומדים מנהלי הדרכה, המלווים קורסים שונים, מקצועיים וניהוליים, להעצים את הלמידה של חניכי הקורס. להיות שותפים פעילים בתהליך הלמידה, על הבמה או מאחורי הקלעים. התכנים / הכלים הנלמדים: משוב, העצמה, פיגמליון, איתגור, הקשבה, הכרות וקרבה, הצבת גבולות, דוגמא אישית ועוד.  כחלק מהלמידה אנחנו לומדים דרך "מה שקורה כאן ועכשיו" דרך התנהלות הקבוצה מול המנחה ובתוך עצמה.  בצד יושבת מנהלת ההדרכה של הקורס. בהפסקה אנחנו מדברות והיא מראה לי את שרטוטיה ומחשבותיה על הדף.

בעוד הקבוצה דנה במעגל הלמידה של KOLB (התנסות ← התבוננות ← המשגה ← יישום) היא מסתכלת מעוד זווית על הלמידה שלנו. באותה שנייה אני מבינה שהיא מייצרת עבורנו ערך עצום. ברישומים ובתובנות שלה היא מראה לנו את מסע הלמידה שעשינו. במה התמקדנו בתחילת המפגש ואילו דילמות הועלו לקראת סיומו, את המעבר מדילמות של setting ומשמעת בקורס לדילמות של העצמת (accelerating) למידה ואיתגור, מהיבטים של תפיסת תפקיד בסיסית לאחריות ומנהיגות בקורס. נראה כי התוספת הקטנה למעגל הלמידה, ה extra הנוסף של מבט-מבחוץ, של "למידה על למידה" – מייצרים ערך משמעותי ללמידה.

אם היינו מוסיפים שלב זה במודל של KOLB זה היה נראה כך:

(למיטיבי לכת, מודל ה Meta-learning של moudsley מ 1979, או Biggs מ 1985 – מדבר על הערך המוסף לתהליך שבו הלומד נעשה מודע להרגליו, לחוקים ועקרונות המנחים אותו, לדרך שבה הוא עושה למידה, ודרך מודעות זו מגביר את יכולותיו לקדם ולהפנים יכולות חדשות).

לסיכום

  • לשאול את הבן הצעיר איך היה בגן – כשאנחנו יושבים ביחד זה מול זו ובאמת מנהלים שיחה.
  • לשאול משתתפים בסיום יום למידה קצר או בקורס ארוך – מה למדת ? איך למדת ?
  • לאפשר למנחה הנוסף בחדר ההדרכה לשקף לקבוצה – מה העליתם ? מה המשותף או השונה במה שהעליתם ? לקיים דיון על המקום שבו נעשתה הפנמה ועל המקומות שבהם היה קושי / התנגדות, ועוד.

תשומת לב, שאלה קטנה, איסוף תובנות. עוד ערך ללמידה.

*איריס טייכר היא יועצת ארגונית ומנהלת תחום ב"לוטם"

עוד פרטים על איריס

Read Full Post »

נכתב על ידי אמיר אהרון*

מנהיגות והדרכה? האם לא הלכנו צעד אחד רחוק מדי בהקבלה הזאת?

ייתכן וחלק יחשבו שאני קצת מגזים עם ההשוואה בין מקצוע כמו הדרכה, לבין יכולת וכישרון אישי כמו מנהיגות. אני חייב להודות שבתחילה גם אני חשבתי שאולי אני קופץ גבוה מדי, ומנסה להעצים את דמות המדריך ללא הצדקה אמיתית.

סך הכל אם נחשוב על זה בהגיון, למדריך יש תפקיד חשוב מאוד בארגון, והוא כלי משמעותי העומד לרשות מנהליו. המדריך צריך להיות מקצוען, עם יכולות הדרכה טובות, טכניקות מסירה ברמה גבוהה ובכלל בעל כישרון פרזנטטיבי מלוטש. הרבה מאוד כלי הדרכה עומדים לרשות המדריך: פרזנטציה, עזרי הדרכה, משחקים, הפעלות, כישרון משחק, סימולציות ועוד רבים.

אבל לומר שיש קשר בין מנהיגות להדרכה?

הרי אחרי הכל, הדרכה זה מקצוע ומנהיגות זה כישרון…

נבחן לרגע את ההגדרה של המושג "הדרכה"

הדרכה היא התהליך של הקניית יכולת כלשהי או יצירת הנעה לפעולה. את תהליך השינוי מוביל לרוב מדריך שמקנה יכולת מסוימת לחניכיו. להבדיל מהוראה לשמה, בה מעביר המורה ידע לתלמיד על ידי הצגתו, יוצר המדריך את השינוי בחניכיו באמצעות מתן גירויים, המפתחים מיומנויות. (מתוך ויקיפדיה)

ואת המושג "מנהיגות"

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. מנהיגות מתקשרת בצורה ישירה להשפעה, ויותר מכך, מנהיגות היא היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (מתוך ויקיפדיה)

ושל "מנהיגות מעצבת"

יוצרת שינוי וטרנספורמציה בציפיות, בשאיפות וביכולות של המונהגים. המנהיג יוצר ציפיות חיוביות כלפי אנשיו ("אפקט פיגמליון") ומשפיע על תחושת המסוגלות העצמית שלהם.

לא צריך להיות מבין גדול בהדרכה ובמנהיגות על מנת לראות את ההקבלה בין ההגדרות השונות. ואלמנטים כמו "יצירת הנעה לפעולה", "הובלת תהליך שינוי", "יכולת השפעה" ו"יצירת תחושת מסוגלות", רלוונטיים למנהיגות ולהדרכה כאחד.

מדריך, מעבר ליכולות הקשורות בהוראה ולמידה הנדרשות לו, הוא גורם משפיע על העובדים בארגון, מהווה דמות לחיקוי, ונדרש להוביל את המודרכים למטרות שקבע הארגון. המדריך מתמודד פעמים רבות עם הצורך לייצר שינוי תפיסתי בקרב העובדים, כאשר ברור לנו ששינוי תפיסתי הוא קשה פי כמה מ"סתם" העברת ידע והוראה. שינוי תפיסתי דורש יכולות הנעה, השפעה והובלה, יכולות שאנו נוטים לשייך למנהיגים בדרך כלל.

מדריכים רבים מארגונים שונים איתם עבדתי, מוצאים עצמם מובילים שינוי תפיסתי בארגון. שינוי תפיסת מכירה או תפיסת שירות, הקשורים בשינוי אסטרטגי של הארגון, הם רק חלק קטן מהשינויים אותם מובילים המדריכים. מקרה מעניין ומורכב מאוד אותו ליוויתי בעבר היה הטמעה של קוד אתי בארגון, כאשר המדריכים הם אלו שהובילו את המהלך על ידי הדרכות, תרגילים, סימולציות, בקרות וכמובן דוגמה אישית. המדריכים שהורגלו בהדרכות "רגילות", מצאו עצמם בחוד החנית של הארגון, מובילים מהלך מורכב ומשמעותי מאוד.

מנהיגות, על מרכיביה השונים, מהווה רובד נוסף ביכולות וכישורי המדריך, רובד שלרוב אנו נוטים לשכוח או להתעלם ממנו. בדיוק כמו שמדריך צריך להיות מיומן במיומנויות ההדרכה השונות, ולדעת לעשות שימוש בכלים ההדרכתיים העומדים לרשותו, הוא צריך להיות מודע למנהיגות הנדרשת ממנו, ולדעת להשתמש בכלים המנהיגותיים העומדים לרשותו.

*אמיר אהרון הוא יועץ ארגוני ופיתוח הדרכה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על אמיר

Read Full Post »

נכתב על ידי שלומית פסח גלבוע*

בפוסט הקודם (מחברים את "חלוקי הנחל" – הדרכה ככלי ליצירת engagement) הצגתי בפניכם את מודל 'כפל הניסיון' המסווג עובדים בארגון לפי מידת הניסיון שלהם בארגון ובמקצוע/התפקיד.

אחד השימושים של מיפוי זה הוא לאבחון צרכי הדרכה ולהתאמת פתרונות הדרכתיים לאוכלוסיות השונות.

בפוסט זה אתמקד בעיצוב הפתרון ההדרכתי לאוכלוסייה הדורשת חיזוק המעורבות לשם שימור בארגון – חלוקי הנחל.

תרגשו אותי!

זוכרים את מיכל? היא היתה ראש צוות ותיקה בארגון, מומחית בתחומה ומוערכת. יחד עם זאת, סבלה משחיקה שנבעה הן מהשגרה בתפקיד והן מתחושת חוסר ודאות לגבי הקידום וההתפתחות שלה בחברה.

למעשה מיכל זקוקה לחיזוק בשני תחומים:

החיבור הרגשי לארגון: היא צריכה "למלא את המצברים" בכל הנוגע לתחושת השייכות וההזדהות עם הארגון, למצוא מחדש את ה"ניצוץ" שהניע אותה בתחילת הדרך. עליה לבחור מחדש בארגון בו היא עובדת מדיי יום ביומו.

הידע: לכאורה, מומחית גדולה וותיקה כמו מיכל אינה זקוקה לידע נוסף. האומנם? האם הידע שלמדה בתחילת דרכה עדיין רלבנטי? האם היא מעודכנת במגמות ונושאים חדשים בתחום העיסוק שלה? האם יש ידע נוסף שעשוי להועיל לה במילוי תפקידה הנוכחי ובתפקידים עתידיים?

אפשר למצות את הצורך ההדרכתי של מיכל ושאר חלוקי הנחל כ'תרגשו אותי' – יצירת תהליך ואירועי הדרכה הנותנים ערך מוסף מקצועי וארגוני למקצוענים. זהו אתגר הדרכתי לא פשוט הדורש חשיבה מעמיקה, שיתוף ויצירתיות.

ואיך מרגשים אותם?

כמה טיפים לעיצוב חוויית למידה ברמה גבוהה, שתרגש את 'חלוקי הנחל':

קורסי פיתוח מתקדמים – המעניקים ידע נרחב ברמה גבוהה, גם כזה שאינו קשור ישירות לתפקיד הנוכחי. המשכללים ומקנים מיומנויות קיימות וחדשות. דגש על עדכון, הרחבת אופקים ולא לשכוח – היכרות מחודשת עם הארגון.

תהליך ארגוני משלים– מיצוב הלמידה ומיצוב הלומדים בארגון. אפשר לעשות זאת ע"י הצבת קריטריונים לקבלה (כולל ראיון אצל מנהל בכיר), תקשור התוכנית בארגון, הזמנת מרצים מקרב בכירים בארגון.

דגש על שיתוף בידע – 'אין הסכין מתחדדת אלא מול חברתה', למידת עמיתים היא מפתח להצלחה. זוהי הזדמנות לכל אחד מהמשתתפים להוכיח לעצמו ולאחרים עד כמה הוא מקצוען ועד כמה הידע שצבר רב ומשמעותי.

למידה 'אקדמית' – העשרה במודלים, תיאוריות (את ההטמעה ליום יום כבר יהיה מסוגל לעשות בעצמו).

העשרה דרך למידה בין ארגונית – לפתוח את העיניים לעולם, לראות מה קורה בארגונים אחרים ומה ניתן ללמוד מכך.

למידה חווייתית – למידה חווייתית 'מחזרת' אחר הלומד ומייצרת 'התאהבות מחדש' בארגון. למידה מזוג זה עושה שימוש במתודות ייחודיות וחדשניות (שימוש במדיה, פרויקטים, סדנאות) שמביאה את המיטב של הארגון (אנשים, ידע ותרבות) אל הלומדים.

לקבל וגם לתת – בד"כ העובדים הותיקים והמנוסים שמחים כאשר פונים אליהם בבקשה להעניק לארגון ולעובדים אחרים מידיעותיהם וניסיונם. הם יכולים לשמש כמומחי תוכן לבניית הדרכות, להוביל פרויקט ידע חוצה ארגון ואף לשמש כמדריכים פנימיים. (על הכשרת מדריכים פנים ארגוניים ככלי לשימור עובדים ניתן לקרוא כאן).

מסגרות למידה לחלוקי נחל יכולות להיות:

  • אקדמיה ארגונית – קורסים ארוכי טווח, המציגים תוכן מהעולמות הארגוניים, המקצועיים והעסקיים. האקדמיה הארגונית עוסקת לאו דווקא בנושאים הקשורים מיידית לתפקוד העובד, אלא מתמקדת בחשיפה והרחבת אופקים.
  • פורום עמיתים – ללמידה שיתופית באופן שוטף כחלק מהחיים המקצועיים בארגון.
  • שולחנות עגולים תקופתיים בשיתוף בכירים
  • פרויקט ארגוני (למשל הקמת מאגר ידע, פורטל ארגוני, עדכון נהלים וכו').

ולסיכום – האתגר ביצירת הדרכות ל'חלוקי נחל' הוא גדול, אבל כך גם הסיפוק בכך שהצלחתם להתמודד איתו וליצור הדרכה יצירתית, חווייתית בעלת ערך מוסף אמיתי.

 *שלומית פסח גלבוע היא מנהלת מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

Read Full Post »

אתגר שימור עובדים מתממש בהוויית המדריך הפנים ארגוני. פוסט ברוח פיוטית

נכתב על ידי זהר פרופר*

יעקב גלעד כתב ויהודית רביץ שרה

"…לרוב מילה טובה
מיד עושה לי טוב
רק מילה טובה
או שתיים לא יותר מזה"

ואני חושבת, שזה לא מספיק. אנחנו רוצים להשפיע, להיות משמעותיים, להרגיש בעלי ערך. מחקרים קודמים כבר הוכיחו שדברים אלו חשובים יותר לאדם (ולעובד) מאשר הטבות חומריות למיניהן.

Society for Human Resource Management) SHRM) בשיתוף עם CareerJournal.com פירסמו לאחרונה מחקר בו השתתפו 451 מקצועני משאבי אנוש ו- 300 מנהלים או עובדים בכירים. המחקר הציג מספר עקרונות לתמיכה בשימור עובדים ביניהם:

  • יצירת סביבת עבודה מאתגרת מקדמת עובדים שמחים, בעלי מוטיבציה ומועצמים.
  • יצירת סביבת עבודה המאפשרת צמיחה אישית ומקצועית מקדמת הרמוניה ועידוד בקרב כל הדרגים בארגון.
  • הדרכה מתמשכת מפתחת עובדים שהם מרוצים, עקביים, תחרותיים, אפקטיביים ויעילים.
  • יש  לספק לעובדים הזדמנויות לשתף בידע שלהם דרך מפגשי למידה, הדרכה, מצגות, תהליכי חניכה וכדומה; חשוב לאפשר גם למידה "חוצת – חברה", שמקדמת ניוד פנימי וניהול קריירה לעובד.

היכולת להעניק לאחרים מהידע שיש לי, שצברתי, שלמדתי – הוא הזדמנות גדולה לאדם להביא ערך לאחרים ולהרגיש בעל ערך בעצמו. להיות "מדריך פנים ארגוני" פירושו לעשות "קצת מעבר" לתפקיד שלי, להעביר ידע לאחרים ולהרגיש סיפוק אדיר.

בשלב הראשון יש להגדיר מהו מדריך פנימי בארגון שלכם? מה אתם מצפים ממדריך פנים ארגוני? שיעביר רק ידע שהוא יודע? שיעביר ידע נוסף? שידריך עובדים חדשים או ותיקים? שידריך 5 או 20 הדרכות בשנה? מה נותנים לו בתמורה? איך יוגדר התפקיד?  מחקרים מדברים על trainer או instructor או champion ואפילו על learning professional. לאור ההגדרה של המדריך הפנימי הרצוי ניתן לחשוב "מיהו המדריך הפנימי?", מי הם המדריכים בארגון שלנו.

איך עושים את זה?

קחו בחשבון שלפעמים המדריכים הקיימים בארגון מגדירים עבורנו את המדריך הרצוי. לאחר שהגדרתם את תפקיד המדריך ובחרתם מדריכים, חשוב לקיים טקס מינוי.

הצלחה של תהליך מסוג זה תלויה, כמו בדברים רבים אחרים, במיתוג. המשמעות נוצרת על ידי המציאות שתגדירו סביב מערך המדריכים – הכשרה משמעותית שתיתן כלים לעמידה מול קהל, שימוש בשיטות הדרכה מגוונות, פיתוח מערך שיעור ואף חיזוק של ידע מקצועי ארגוני.

אז איך נותנים הכרה והוקרה? אפשר לתגמל בהטבות חומריות אבל בתחום הזה, התרומה האישית היא ההכרה וההוקרה הגדולה ביותר. אז מה כן לעשות? ראשית, לחייב אותם לבצע הדרכות בפועל – לממש את התפקיד. מעבר לכך – לתת משוב למדריכים על ההדרכה, לחזק את המיומנויות שלהם בתחום, להמשיך ולתחזק את מערך המדריכים – במפגשי למידה, מפגשי עמיתים, העשרה מקצועית ייחודית, ועוד.

מומלץ לקיים מפגשי הרמת כוסית בנוכחות מנכ"ל, כי בכל זאת, "מילה טובה לרוב עושה טוב" לכולנו.

אם נחזור לפתיח, אז נראה שנתן זך ניסח בדיוק רב יותר – וגם כאן יהודית רביץ שרה נהדר:

"כולנו זקוקים לחסד,
כולנו זקוקים למגע…
לתת בלי לרצות לקחת
ולא מתוך הרגל…
כולנו רוצים לתת
רק מעטים יודעים איך"

זהר פרופר היא מנהלת תחום ניהול הדרכה ומערכות למידה ב"לוטם"

עוד פרטים על זהר

ShareLike This!

Read Full Post »