אתיקה WHO?

נכתב על ידי נורית כהן-תל אביבי*

 

מהי אתיקה?

מהי אתיקה ארגונית?

מה הקשר בינה לבין חזון? ערכים? נהלים?

אני פוגשת שוב ושוב את השאלות האלו בייעוץ לתהליכי אתיקה בארגונים.

הפוסט שלהלן יוקדש לעשיית סדר בין מושגים אלו.

אתיקה הינה "תורת המידות, תורה המתארת את הטוב שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו" (מילון אבן שושן). האתיקה עונה על השאלות: מהו מעשה טוב? מהו אורח החיים הנכון? (ד"ר רות וולף).

מעבר לתרבויות ואמונות קיימים ערכי אתיקה אוניברסליים לכל אדם באשר הוא (דוגמא לכללים אלו הם חלק מציווי עשרת הדברות: לא תרצח, לא תגנוב וכו'), לצד ערכי אתיקה של קבוצות שונות (רופאים, למשל), תרבויות וכמובן – האתיקה האישית של כל אדם: האחד בהתאם לאתיקה שלו נמנע מאכילת מזונות מהחי ואילו האחר לא יקנה נעליים שיוצרו בסדנאות יזע.

בהתאמה, אתיקה ארגונית הינה "תפיסה סדורה בדבר ההתנהגות הראויה במסגרת חברה מסוימת – התנהגות ראויה של עובדים, מנהלים ובעלים" (אסא כשר). לארגונים שונים תיתכן אתיקה ארגונית שונה בהתאם לתרבות הארגונית, לתחום עיסוקו של הארגון וכו'. אם ניקח דוגמא קיצונית: האתיקה הארגונית של המאפיה הסיציליאנית שונה מהותית מהאתיקה הארגונית של ארגון הייטק.

קוד אתי ארגוני הינו מסמך שמגדיר את תפיסת האתיקה של הארגון.

רגע, אז איך זה קשור לחזון הארגוני ולערכים?

קשר הדוק – חזון, ערכים ואתיקה משלימים זה את זה.

החזון הינו תמונת העתיד של הארגון במיטבו, הוא מגדיר את הזהות הארגונית ואת משמעות העשייה – למה אנחנו כאן.

הערכים הארגוניים מגדירים את העקרונות המרכזיים שלאורם יממש הארגון את חזונו. דוגמאות לערכים ארגוניים הם אנושיות, מצוינות, שותפות. בדרך כלל ארגון ימקד עד 5 ערכים המנחים את פעילותו.

הנה מספר דוגמאות לחזון וערכים של חברות מובילות: בנק לאומי, שטראוס, google, קוקה קולה ואינטל.

הקוד האתי הארגוני נובע מתוך החזון והערכים ומתמקד ביישום שלהם, בהקשר להתנהלות מוסרית בארגון. לדוגמה, הקוד האתי יכול להכיל מימוש של ערך האנושיות בהיגד שמציין "אנו שומרים על פרטיות העובד ועל צנעת הפרט ונוצרים מידע אישי".

הנה קישור לדוגמאות לקודים אתיים ארגוניים.

ואחרונים חביבים – הנהלים. הנהלים מגדירים תהליכי עבודה מחייבים בארגון, הם אמורים לשקף יישום בחיי היומיום של החזון, הערכים והעקרונות האתיים שהוגדרו.

למה לפתח קוד אתי ארגוני? איך מגבשים ומטמיעים אותו? על כך בפוסטים הבאים.

*נורית כהן-תל אביבי היא יועצת ארגונית ב"לוטם" המתמחה בתהליכי גיבוש והטמעה של קודים אתיים ארגוניים

עוד פרטים על נורית

Read Full Post »

מצוינות עובדים? בשירות הציבורי??

נכתב על ידי שרון אפריל*

באופן מפתיע (או שלא), ציפיות הציבור הישראלי משירות עלו משמעותית בשנים האחרונות וכעת הוא דורש בנחישות שירות טוב יותר, שקיפות משמעותית יותר ומעורבות רבה יותר מצדו.

איזו מגמה מתאר גרף זה?

מגמת העליה בציפיות אינה מייחדת את ישראל בלבד אלא מהווה מגמה עולמית, ואחת הדרכים לזהותה היא באמצעות גוגל.

הגרף המוצג אינו מתאר את מחירי הדירות בישראל, גם לא את מדד המניות S&P 500, אלא את חיפוש המילה שירות בגוגל בשנים האחרונות (מתוך Google Trends). הציבור בישראל מהווה חלק טבעי מהמגמה העולמית המוצגת בגרף והדבר מתבטא באופן ישיר בציפיות המופנות כלפי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.  

בישראל הפנימו את המגמה המתחזקת וגיבשו את מפת הדרכים של הרפורמה בשירות המדינה, שהתקבלה ליישום בהחלטת ממשלה במאי 2013, בה הוחלט כי שנת 2014 תוקדש לשיפור השירות  בכל משרדי הממשלה. אך מה באמת קורה במגזר הציבורי?

על מדיניות ומצוינות במגזר המוניציפאלי –

הקושי במגזר המוניציפאלי הוא שלעתים קרובות הגדרת מדיניות וחזון עירוני במגזר הציבורי אינה משפיעה על שגרת העבודה השוטפת של עובדי הרשות! התוצאה היא שעובדים רבים ממשיכים כהרגלם במילוי תפקידם, אך אפקטיביים ככל שיהיו – אינם בהכרח תורמים ישירות למימוש המדיניות והאסטרטגיה שהוגדרו ע"י מנהיגי הרשות. שכיחות התופעה במגזר זה הובילה אותנו לפתח עבור לקוחותינו הציבוריים מודל עבודה המפתח אפקטיביות עובדים אסטרטגית.

"מצוינות עובדים אסטרטגית" הינו מודל עבודה המייצר קשר ישיר וקונקרטי בין מדיניות העירייה לבין ההתנהלות השוטפת של עובדיה.

"מצוינות עובדים אסטרטגית" הינה מתודולוגיה ייחודית, הגוזרת מהחזון העירוני את מודל המצוינות של העובד, כמו גם את התגמול בגינו. המתודולוגיה מבוססת על מערך מדדים המתייחס בכפיפה אחת הן לתוצאות ברמת העיר והן לתפוקות ותשומות העובד.

מודל "מצוינות עובדים אסטרטגית" מאפשר לראשונה לתגמל את עובד העירייה לא רק על וותק או על הערכת מנהליו, אלא על התוצאות המדידות של עבודתו ועל המידה שבה הן תורמות למימוש מדיניות העירייה – תוצאות לעיר ולאזרח.

מודל זה נוסה בהצלחה בעיריית ירושלים, אושר כפיילוט ע"י משרד האוצר והוביל לא רק לעלייה באפקטיביות עובדים ובשביעות רצונם, אלא גם למימוש מלא יותר של מדיניות העירייה. תושבי העיר מרגישים בתוצאות.

כדי לקרוא יותר על סיפור ההצלחה של "מודל מצוינות עובדים" בעיריית ירושלים לחצו כאן ולפרטים על מפגש למידה למגזר הציבורי מוניציפאלי שיתקיים בלוטם בנושא לחצו כאן.

*שרון אפריל היא יועצת ארגונית ומנהלת פרויקטים ב-9points

עוד פרטים על שרון

Read Full Post »

Execution – הבטן הרכה של תכניות העבודה

נכתב על ידי רונה אמפר, איתמר בר נוי, לימור גרינפלד, ליאת מאיר וטל סטרלינג*

כיום מבינים ארגונים רבים כי לא מספיק לתכנן וכי תכנית אסטרטגית טובה היא תכנית עבודה שיושמה בהצלחה בארגון. לכן נמצא מנהלים רבים ששמים דגש רב על המעבר מתכנון לביצוע – Execution.

נייק חרטה על דגלה את המושג "just do it", אבל הלוואי וזה היה כזה פשוט.

מה משתבש בדרך מתכנון ליישום?

ראשית, יישום תכנית אסטרטגית הוא סוג של שינוי. על מנת ליישם תכניות, עלינו לעשות דברים אחרת מכפי שהתרגלנו לעשות אותם עד כה.

אתגר נוסף הוא פניות המנהלים ליישום ההחלטות. לעתים קרובות, מנהלים עסוקים בעיקר בזיהוי צרכים ובקבלת החלטות, כאשר שלב היישום נוטה להידחק הצדה. למה? הספר "The 4 Disciplines of Execution" (הקליקו על הקישור לצפייה בקטעי וידיאו קצרים בנושא) הגדיר זאת כ"whirlwind" (בעברית סוּפָה) – אותו "שוטף" המשבש תכניות, מה שמנהלים רבים מגדירים כ"עבודה האמיתית", המונעת מהם לעסוק ביישום אסטרטגיה. זוהי המלחמה הידועה בין ה"דחוף", הפעולות הנדרשות ע"י שגרת היומיום, לבין ה"חשוב", אותן פעולות שחשיבותן גבוהה, אך אינן דורשות את תשומת לבנו המיידית.

לכן, לפני שנציג כמה צעדים פרקטיים, הנה שלושה דגשים:

1. גם ביצוע הוא דיספלינה (צריך ללמוד אותו, להתאמן, למדוד)
2. אי אפשר לנהל מבלי להיכנס עמוק לעולם הביצוע
3. ביצוע חייב להיות ערך ומרכיב בתרבות הארגון.

אז איך בכל זאת מגדילים את הסתברות היישום?

מנהיגות מכוונת תוצאות	יצירת מסגרת לשינוי ארגוני	האנשים הנכונים במקום הנכון
אימוץ מתודולוגיות ניהול פרויקטים התייחסות ללו"ז ולעמידה ביעדים ובמשאבים אימוץ שפה פרויקטלית	קשר בין אחריות לבין סמכות מעבר מ"סיסמאות" לאמירות ממוקדות בחינה ועדכון של אמונות הארגון	בעלי יכולת להפיק והעניק אנרגיה מתמודדים עם בעיות מורכבות ומחליטים משיגים תוצאות באמצעות אחרים מחוברים לקרקע – בקרה ומעקב

לאחר שנוצק בסיס יציב לעבודה, ניתן להתחיל בתרגום חזון ואסטרטגיה למציאות:

1. בהגדרה מדויקת של החזון, באופן שניתן יהיה להבין וליישם אותו.
2. בניהול ביצועים אסטרטגי: תכנון אופן השגת היעדים, הנחיה שוטפת של ביצועי העובדים לכיוון היעדים ובניית מערכת ביצועים ותגמול עבור השגת יעדים.
3. ברתימת האנשים בכל הרמות. החל משותפות בחשיבה על תכנית העבודה, לאחר מכן – במעורבות בהכנתה ולבסוף – בנכונות לקחת חלק ביישומה.

במאמר המלא תוכלו להתרשם ממספר עקרונות נוספים לבניית תכנית עבודה ברת יישום – כזו שלכל אורך שלבי בנייתה מכוונת למטרה הסופית – יישומה.

"לדעת זה לא מספיק; עלינו ליישם.

לרצות זה לא מספיק; עלינו לעשות." (ליאונרדו דה וינצ'י)

*רונה אמפר, איתמר בר נוי, לימור גרינפלד, ליאת מאיר וטל סטרלינג היו צוות הפרקטיקום של שנת 2012 ב"לוטם"

Read Full Post »