מתעדכנים במהירות האור

נכתב על ידי בעז שליט*

23 ספטמבר 2011, חדשות ערוץ 2: מדענים ממאיץ החלקיקים הגדול CERN שבז'נבה הודיעו על אחת מהתגליות המהפכניות ביותר מאז הוכרזה תורת היחסות של אלברט איינשטיין לפני למעלה ממאה שנים: נמצא חלקיק הנע מהר יותר ממהירות האור.

23 פברואר 2012, "אופס! לא באמת הפרכנו עובדה מדעית בת יותר מ-100 שנים".

Science Insider, "חמישה חודשים אחרי שחוללו סערה בעולם הפיזיקה, כעת טוען גורם ממאיץ החלקיקים בצרן שבשוויץ כי ממצאי הניסוי היו שגויים. חיווט לקוי גרם לטעות בחישוב. החלקיק ששוגר נע בדיוק במהירות האור".

וכאן, מסביבנו, העובדות, התיאוריות ומה שאנחנו יודעים (או חושבים שיודעים) מתעצבים ומתעדכנים כל 100 ימים? שעות?

ערב פסח 2012. החלטות שקיבלנו בחודש ספטמבר 2011 לגבי התחדשות אתר האינטרנט של לוטם, מוצאות עצמן מול צרכים משתנים, חלופות חדשות, עובדות שדורשות תיקוף מחודש…

אצל איינשטיין, התיאוריה – יחסית. אצלנו, תיאורטית ומעשית, באופן יחסי ומוחלט – זה עובד: הקונספט של "אתר תוכן חדש באינטרנט" התגבש לכדי מעשה. המוצרים מובנים ומקבלים צורה. הפרויקטים מתהווים, מתרבים ומתקדמים, צוות אנשי מקצוע (איש איש בתחומו) מובילים את היצירה לכדי מוצר שלם.

הרהורים בהתחדשות והתרעננות בעת הזו מפנים עצמם לפרקטיקה ועשייה. בדיקה של הגדרת לחצני הרענון באינטרנט "Refresh Button" מניבה את דף הויקיפדיה "This page has been deleted", כנראה שהתחדשו.

חידוש תכנים ואופן הצגתם – לכאורה, אין בהם כל חדש, אך למעשה – אותן פעולות ממש מקבלות משמעות אחרת כשמבוצעות כחלק מהעולם המרושת טכנולוגית וחברתית והמשתנה תדיר בפתחו של אביב 2012:

• רלוונטיות וישימות התכנים והמוצרים כך שיהיו מתאימים לעכשיו וגם למחר
• תוכן נגיש ללקוחות – בכמות, בזמן ובמקום המתאימים
• שקיפות מקסימאלית במתן ושיתוף המידע
• שימוש בשפה ברורה, בגובה העיניים
• הבנה שהיבטי המיתוג והעיצוב – הם חלק מהשפה, כזאת המעבירה את המסר בצורה אחידה ועקבית.

רגע לפני השקת האתר החדש, מתבוננים לאחור, במיטב הכלים שעומדים לרשותנו ב 2012 (מהגדרת המטרות, תכניות העבודה, הפלטפורמה הטכנולוגית ועד גאנט הביצוע ומדדי ההצלחה שנקבעו) ומוודאים שהתוצר תואם את הצורך של היום, שה "Refresh" מושך על גבו גם את המיתוג, המותג, הלוגו, כללי העיצוב, עוד ועוד משתנים שעשויים להיתפס כמורכבים, רב ממדיים, מסובכים… ולמעשה, מהווים חלק מהשלם.

עושים כל מאמץ כדי להבטיח שאנחנו מדברים את השפה – חדה, מדויקת ועדיין בגובה העיניים, מספקים את "הסחורה"– יישומית, מחוברת ומביאה את הערך המוסף הנכון לכל אלו שנחשפים לאתר.

מקווה שהרבה אנשי מקצוע כמו גם הרבה שאלות ימצאו את התשובות באתר החדש www.lotem.co.il.

חג אביב שמח 

*בעז שליט הוא מנכ"ל "לוטם"

עוד פרטים על בעז

Read Full Post »

מהי למידה "עמיתית" ?

נכתב על ידי ערן לכברג ואירית למפרט*

כולנו מחפשים את הדרך להצליח,

וכולנו מחפשים את הדרך ללמוד איך להצליח – שלפעמים חשובה אף יותר.

ללמוד מניסיון, ללמוד ממחקרים, ללמוד מעשייה, ללמוד מהלמידה עצמה,

ללמוד מבכירים ומצעירים, ללמוד מעמיתים. מחפשים דרך אפקטיבית, משמעותית, אמיתית.

אז אנחנו רוצים לספר לכם קצת על דרך שאנחנו גילינו יחד עם כמה אנשים יקרים –

דרך שאפשר לקרוא לה "למידה עמיתית" (זו לא שגיאת כתיב; אלא שילוב מומצא/מוצע

בין "למידת עמיתים" ל"למידה אמיתית"…).

ובמקום לספר לכם על: "מה המתכון לבניית קבוצת עמיתים?", פשוט נספר לכם על קבוצה אחת ספציפית שיש לנו הזכות לקחת בה חלק – קבוצה שהתכנסה כדי ללמוד בעצמה,

אבל אפשר ללמוד גם ממנה על הרעיון הנפלא של הלמידה במתכונת זו….

 

פורום עמיתים – נעים להכיר (וללמוד יחד)

לפני מספר חודשים יצאנו יחד לדרך – קבוצה של מפתחי הדרכה ולמידה – עם מטרה משותפת,ציפיות שהגדרנו יחד ורצון משותף להצליח ולקדם את העשייה המקצועית שלנו.

מתוך שאיפה למקצוענות, מתוך שאיפה לאיכות, מתוך רצון לתוצאות, מתוך תשוקה לנושא…

ומהי הדרך? הדרך היא דרך של שיתוף ויצירת ידע בין חברי קבוצת העמיתים.

בוחרים יחד את הנושאים הרלוונטיים עבורנו, חוקרים אותם ומעמיקים בהם,

משתפים בניסיון שלנו ויוצרים יחד תובנות.

תובנות כאלה שכל אחד יוכל לקחת מהן את מה שמתאים עבורו ועבור הארגון שלו.

פורום העמיתים מורכב ממפתחי הדרכה ולמידה בכירים מארגונים במגוון מגזרים ברחבי הארץ (תעשייה, היי-טק, תקשורת, פיננסים, בריאות והמגזר הציבורי). וככה, פעם בחודש וחצי,

אנחנו יושבים כולנו ומנסים לפצח יחד את חווית הלמידה של המחר (וגם את זו של היום כמובן…)

 

באילו תכנים עוסק פורום העמיתים?

בחירת התכנים ע"י חברי הפורום מושפעת מגורמים כגון: צרכי הארגונים של חברי הפורום,

מגמות בעולם הלמידה הארגונית ותחומי עניין משותפים.

הנה רשימת הנושאים שנבחרו ע"י חברי הפורום למפגשים שלנו:

איך מרחיבים את הלמידה של פורום העמיתים? בואו לגלות את הויקי שלנו

הקבוצה התמלאה במשתתפים שרצו לקחת חלק מתוך הצמא ללמוד ולשתף, כמעט עוד בשלב בו הרעיון של הקבוצה נהגה (ולפני שהספקנו להפיץ את ההזמנה לכוווווולם), וכך היא כבר נסגרה במהרה

(בהתאם למגבלה של כמה אנשים יכולים לשבת יחד במעגל עמיתים).

אבל כוווווולם מוזמנים להיכנס לויקי שלנו ולקחת חלק בחגיגת הלמידה – עם כל החומרים שעלו ויעלו אליו מתוך מהמפגשים שלנו (תכנים, מצגות, דוגמאות, דיונים בנושא ותובנות של חברי הפורום).

אנחנו עובדים בגישת "קוד פתוח" – כל הידע שעולה הוא משותף, ואין תחרות על הידע – אלא רצון של כל אחד לקדם מקצועית גם את עצמו וגם עמיתיו.

הנה כמה מהנושאים המרתקים בהם כבר עסקנו ועלו לויקי:

· מגמות בעולם הלמידה הארגונית

· תרבות למידה ארגונית

· שיתוף ויצירת ידע בארגונים

· ויקי בארגונים

· טכנולוגיות בשירות הלמידה (המפגש הקרוב שלנו, יעודכן בפרטים נוספים בקרוב).

המשיכו לעקוב גם בהמשך הדרך…

ומה גורם ללמידה בפורום עמיתים להיות משמעותית?

בתכנון פורום העמיתים חשוב לקחת בחשבון את כלל המרכיבים הקלאסיים, כגון: מה תהיה מתכונת המפגשים (המבנה, התכנים, המציגים, אופן ניהול הדיון וכו')? מה יהיה משך המפגש? באיזו תדירות? מה הרכב המשתתפים?

התשובות לשאלות אלה יקבלו מענה דומה לרוב אך עם "גוונים" שונים בהתאם לעולם התוכן בו עוסקים ולמטרות הפורום. אבל מעבר לחשיבה על ה"ברזלים" הנ"ל, צריך לראות שמתפתחת בקבוצה "נשמה".

במקרה של הקבוצה עליה ספרנו, אפשר לראות את התשוקה המשותפת למקצוע, הנכונות לשתף גם בהצלחות וגם במורכבויות, וההבנה שאפשר ללמוד אחד מהשני (כל אחד גם תורם וגם נתרם).

ואם נסתכל פנימה, כל המאפיינים היפים האלה, נמצאים כמו שאנחנו מאמינים ב-DNA של כולנו בקהילת הלמידה וההדרכה.

אז עם תחילת השנה האזרחית החדשה – אנחנו מאחלים שתהיה לכולנו "שנה עמיתית" –

שנה שבה נמצא את הדרך לשתף וללמוד מהעמיתים שלנו ומהיקרים שלנו,

כך שנהפוך למידה עמיתית לאמיתית.

*ערן לכברג הוא יועץ ארגוני, מנהל מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

אירית למפרט היא יועצת פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על ערן

עוד פרטים על אירית

Read Full Post »

על הפנטזיה הלא ממומשת של לכידת הידע הארגוני

נכתב על ידי נורית כהן*

שוב ושוב כיועצת אני נתקלת בפנטזיה החוזרת אצל מנהלי הדרכה בארגונים שונים, פנטזיה, אשר בניסיונות (כושלים לרוב) לממשה, מושקעים משאבי ממון וזמן יקרים.
ולאיזו פנטזיה אני מתכוונת?
לפנטזיה של לכידת הידע הארגוני.
בארגונים רבים קיימים אותם 'עובדים אוצרי ידע' שמחזיקים אצלם אוצר בלום של ידע ארגוני;

זה יכול להיות המתכנת שפותר את הבאגים הכי רציניים, המפעיל של המכונה במפעל, היחיד שיודע לבצע את ההזמנות הכי מורכבות, או הפקיד במוסד הממשלתי שעובד כבר 30 שנה בארגון וזוכר בעל פה את כל ההיסטוריה שנדרשת כדי לטפל בנושא מסוים.

התלות של הארגון בעובדים אלו גדולה מאוד, עזיבה שלהם עלולה לגרום לפגיעה אמיתית וכואבת בתפקוד הארגון.

ומה רוצה מנהל ההדרכה?
'בסך הכל' לדלות את הידע האצור במוחם של אותם עובדים ולהעביר אותו לארגון.
רצון לגיטימי ומוצדק אך קשה מאוד למימוש.

ומה הוא עושה כדי להצליח במשימה זו?
לרוב – את הדבר הלא נכון:
הוא מחליט ליצור ערכת הדרכה בתחום המומחיות של אותו עובד. הרעיון נראה לכאורה פרקטי ופשוט: נתחקר את העובד, נדלה ממנו את הידע, את הכל נתעד בערכת הדרכה מתודית ומאירת עיניים.
התהליך יוצא לדרך, תחקורים נקבעים, פרקים נכתבים וערכת הדרכה מפוארת ועבת כרס יוצאת לאור.

האם העברת היעד לארגון הצליחה?
לא ממש.
הערכה – מקשטת את מדף מנהל ההדרכה ולא נעים להגיד מתכסה לה בשכבות של אבק – כי למי יש זמן וכוח לקרוא כל כך הרבה עמודים.
והידע?
הוא כבר מזמן במקום אחר: התפתח, השתנה, התעדכן. הערכה עבת הכרס – ביום שיצאה כבר עבר זמנה… .

אז מה בכל זאת עושים? איך לוכדים את אותו ידע ארגוני חמקמק ויקר ערך?
ראשית מבינים שלפנינו משימה ארגונית לא פשוטה ושהלכידה לא תתבצע ב'זבנג וגמרנו',

שנית, ניגשים לבניית תשתיות ארגוניות המזמינות שיתוף בידע ופיזור שלו בארגון, למשל:

• מפגשי קבוצות עמיתים סביב נושאי ליבה ארגוניים (בהם כמובן יכללו אותם עובדים אוצרי ידע)- למשל: צוות באגים בפיתוח שיפצח סוגיות מורכבות בשיתוף עמיתים. השיתוף יאפשר לעמיתים להכיר לא רק את הידע של המומחה אלא את המרכיב החשוב יותר: סכמת החשיבה שמובילה את המומחה לפתרון הבעיה.
• מטמיעים כלים כדוגמת ויקי ארגוני המבנים שיתוף ארגוני בידע. ויקי ארגוני יהווה במה ארגונית ל'עובד אוצר הידע'. בבנייה נכונה של השימוש בויקי העובד יתוגמל ארגונית (הכרה והוקרה) על תרומותיו ויתחדד הדיאלוג הארגוני סביב נושאי מפתח.
• כלים הדרכתיים חכמים ורזים המאפשרים לעובדים אחרים ללכוד את הידע הקיים אצל אותם עובדי מפתח. לדוגמא ערכה תמציתית לכניסה לתפקיד המכוונת את הלומד לשאלות הנכונות שעליו לשאול את אותו 'אוצר ידע'.

לסיכום
אנחנו אוהבים מאוד את המילה הכתובה, היא נותנת לנו הרגשה שהצלחנו ללכוד את הידע,

אבל עלינו לזכור שהמילה הכתובה מתעתעת – אם יש יותר מדי מילים כתובות אף אחד לא יקרא אותן. הידע המהותי יעבור כנראה בעל פה ותפקידנו כאנשי הדרכה ופיתוח ארגוני ליצור את התשתיות המתאימות שיעזרו לו לעבור.

*נורית כהן היא יועצת ארגונית, מנהלת מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על נורית

Read Full Post »

על למידה, זיכרון ושכחה; רשמים מכנס אקדמיית ויקיפדיה

נכתב על ידי שלומית פסח גלבוע*

ב-14-6 לקחתי חלק בכנס אקדמיית ויקיפדיה שדן בשימושים של ויקי בעולם האקדמיה והלמידה. הנה כמה רשמים:

מי חשב שלשכוח זו בעיה?

הכנס נפתח בהרצאה מ א ל פ ת של פרופ' ויקטור מאייר-שונברגר, שנקראה 'בשבחי השכחה בעידן הדיגיטלי'. הטיעון העיקרי שלו הוא שלאחר אלפי שנים בהם השכחה הייתה ברירת המחדל של האדם והאנושות, והזיכרון דרש משאבים ומאמץ; בעידן הדיגיטלי הפך הזיכרון לברירת המחדל (מה שמעלים לרשת נשאר שם פחות או יותר לנצח, וזה לא בשליטתנו, ולפעמים אפילו לא בידיעתנו). הדבר יוצר בעיות אתיות, חברתיות ורגשיות-אישיות משום שהפרט והאנושות לא יודעים להתמודד עם הזיכרון המוחלט הזה. הוא מציע כמה פתרונות מעניינים כמו הוספת תאריך תפוגה למידע שאנו מעלים לרשת, חוקים להגנת הפרטיות ולמחיקת המידע, הסתגלות קוגניטיבית ושבירת המונופול על המידע ע"י הפצתו ברבים ויצירתו באופן שיתופי. בכך הוא משווה את המהפכה של ויקי (ובמיוחד ויקיפדיה) למהפכה של גוטנברג.

חוץ מהתוכן המרתק ההרצאה הייתה גם דוגמא לפיתוח הדרכה ייחודי ומדהים שהתחיל ממצגת שעליה לא היה כתוב כמעט כלום (תמונות בודדות, מילים נבחרות בלבן על רקע שחור – וזהו), המשיך בשילוב מדהים של סיפורים מהחיים, דוגמאות ומטאפורות מתחומים אחרים (מישהו יודע מהו panopticon? ועכשיו תחשבו מה זה temporal panopticon) והסתיים במבנה של 'נדבך על נדבך' –  מתוך כל עובדה נבנה טיעון, שהוביל לעובדה נוספת שהובילה לשכלול הטיעון הקודם ולמסקנה מפתיעה והגיונית באותו זמן.

ומה הקשר בין ויקי ואקדמיה?

דובר הרבה על קורסים (באקדמיה ובבתי הספר) שלוו בעבודה עם ויקי או ביצירת ויקי.

כמה תובנות מרכזיות:

הויקי הוא כלי נהדר לשימוש כמנהל הלמידה בקורס (ראו כאן דוגמא) :

• מהסילבוס שנמצא בו (כולל כמובן קישורים לכל החומרים הרלבנטיים),
• מטלות לקראת השיעור הבא ניתנות בו ונעשות בו (ואז כולם עושים כי המרצה יודע בדיוק מי הכין ומי לא…)
• לכל משתמש יש דף משתמש – וכך מכירים ומנהלים גם את הלומדים.

הויקי היא סביבה נהדרת ללמידה שיתופית (ידעתם את זה אבל נאמר שוב). בעזרתה הלומדים מגיעים לידע, יוצרים ידע, לומדים להתמודד עם משוב וביקורת, לומדים להכיר בתרומה של כל אחד ולקבל את השונות. (מה שמביא אותי לחשוב שויקי הוא כלי נהדר לקבלה ותמיכה ב diversity בארגון).

ויקי הוא גם דרך נהדרת ללמידה רפלקטיבית – אפשר לבקש מהמשתתפים לנהל יומן למידה בויקי (שפתוח לדיון בדף השיחה) ובכך ליצור מטא למידה וחשיבה על תהליך הבניית הידע, הלמידה השיתופית והלמידה בכלל.

בלמידה כדאי לשלב ויקי עם מתודות נוספות (כנראה לא נשתחרר לגמרי מהלמידה הפרונטלית בכיתה). הויקי מעצים את חוויית הלמידה בכיתה משום שהיא לא מתחילה בכיתה, אלא נבנית על העבודה שנעשתה בין השיעורים בויקי.

יש מחסום טכנולוגי – תפעולי לעבודה עם ויקי. נדרשת אוריינות ויקי כדי להרגיש בבית עם הכלי. לפני שמתחילים ללמוד בעזרתו – צריך ללמוד עליו.

הערכה של למידה בסביבת ויקי היא מאתגרת, ודורשת תשומת לב למינונים בין: הערכה אישית וקבוצתית, הערכת התוצר והתהליך, הערכת עמיתים והערכת מרצה, הערכה כמותית ואיכותנית. לויקי (הטכנולוגיה) יש סטטיסטיקות וכלים שעוזרים לייצר את ההערכה.

זהו.

ובנימה מעודדת לנו ולכל המאותגרים טכנולוגית, רציתי לספר גם שבמשך כל הכנס לא היה אינטרנט אלחוטי באולם הכנס, דבר שמנע את יישום הרעיון המדליק של הקרנת תגובות טוויטר (איכשהו קשה לי עם המילה ציוצים) של המשתתפים על הכנס בזמן אמת.

טוב לדעת שגם במעוז הטכנולוגיה לא תמיד הכל הולך חלק…

*שלומית פסח גלבוע היא מנהלת מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

Read Full Post »