בעידן תזזיתי של שינוי תדמיתי, בו הכל קורה מהר – גם כלי המדידה משתנים ומתאימים עצמם לרוח הזמן. הסקר הארגוני עובר שינוי תדמיתי והופך לקצר, מיידי וסלולרי. חלק מהארגונים אינם מסתפקים עוד בסקר הארגוני הקלאסי – הנערך אחת לשנה או שנתיים – כיוון שהם מעוניינים למדוד ולהגיב בזמן אמת ובמהירות לתנודות במצב הרוח בארגון.
לצורך כך פותח סקר ה-Pulse, שכפי שניתן ללמוד משמו, מטרתו היא למדוד את הדופק בארגון באופן תדיר.
בטבלה הבאה תמצאו את עיקרי ההבדלים בין הסקר הארגוני הקלאסי לבין סקר ה-Pulse:
מעבר לכך שהסקר קצר ותכוף יותר, גם השאלות הופכות ליותר קונקרטיות וממוקדות. למשל, במקום לשאול: "באיזו מידה המנהל שלך מעודד יוזמה וחדשנות?" בסקר ה-Pulse נשאל: "באיזו מידה נחשפת בחודשים האחרונים למקרה בו עובד פעל בדרך לא שגרתית וחדשנית וקיבל הערכה חיובית על התעוזה?".
נסיוננו מראה כי החוויה של הארגון בתהליך סקרי Pulse שונה מאד מאשר בסקר ארגוני. בין היתר, סקר ה-Pulse מהווה כלי עוצמתי למעקב אחר ההשפעה של שינויים בארגון/ ביחידה מסוימת על האווירה בארגון. מעבר לכך, ניתן לזהות מעורבות רבה יותר של ההנהלה בתהליכי סקר ה-Pulse, הנובעת מכך שההנהלה מזהה זאת ככלי לניהול שוטף של הארגון.
אתם מוזמנים לקרוא סיפור לקוח שמדגים את משמעות השינוי במעבר לסקרי Pulse.
*רוניטל רובינשטיין היא יועצת ארגונית ומנהלת פרויקטים ב"לוטם סנסינג"
טכנולוגי: תוכנתו תבניות 5HTML ייחודיות התומכות בתקן SCORM ומתאימות לעבודה עם כלל המכשירים ומערכות ההפעלה
הדרכתי: פותחה מתודולוגיה המותאמת לצרכי הלקוח ומתייחסת למאפייני הלמידה. בהתאם לכך, פריטי הלמידה כוללים:
תוכן קצר וממוקד – עד 5 דקות במסגרת של עד 7 מסכים
תוכן מוכר המבוצע בשטח (על פני למידה של ידע/כלים חדשים)
שילוב סרטונים קצרים/ תמונות
שימוש באינטראקציה פשוטה שאינה דורשת השקעת משאבים רבים מצד הלומד
לקראת סיום
נראה כי לאור המרכזיות של הסמארטפון בחיינו כיום, יש לו פוטנציאל גבוה להפוך לכלי מרכזי בשירות הלמידה!
לנו, כאנשי מקצוע בתחום הלמידה, נשאר האתגר של שינוי בדפוס החשיבה שלנו – להתאימו לפיתוח תהליך למידה אינדבידואלי, מהיר מאד, מותאם לכל מקום ולכל זמן, ממוקד ותמציתי.
אז, שיהיה בהצלחה – ואל תשכחו את הסמארטפון כשאתם יוצאים לדרך!
ראשית, גילוי נאות – הפסיכולוגית שהתמכרה למשחק? זו אני. אני ועוד רבים וטובים, ילדים כמבוגרים מכל קצוות האוכלוסיה. כך, אפליקציית Draw Something, ששברה שיא של 30 מיליון הורדות בחמישה שבועות, הטריפה את העולם.
באופן טבעי, שורות אלה ידברו יותר אל מי שמכיר את המשחק, ולכן, הסבר קצר: מדובר במשחק חברתי, המתקיים דרך הסמארטפון. כל שחקן בתורו בוחר מילה (מתוך שלוש דרגות קושי) ומצייר אותה על גבי המסך. הציור נשלח אל השחקן השני, אשר מקבל בנק אותיות, וצריך לנחש מה המילה המוצגת. הנה סרטון המחשה:
ובכן, לאורך שיטוטיי בנבכי המשחק (ולאחר שצברתי מספיק נקודות לרכישת כמה וכמה ערכות צבעים חדשות), עלו בראשי כמה תובנות על התנהלות חברתית של בני אדם. והיות וארגונים לעתים הינם מיקרוקוסמוס של חברות (societies), וודאי ניתן להשליך את הדברים גם על העולם הארגוני.
דבר ראשון, ניתן לראות שהמשחק הוא מאוד מאוד פשוט. ממש כמו שהיינו משחקים כשהיינו ילדים עם נייר ועפרון (פעם, לפני שהטכנולוגיה כבשה את העולם). ובכל זאת, אל מול עשרות אפליקציות ומשחקים מורכבים הרבה יותר, דווקא הרעיון הפשוט הזה הוא המוביל. בהשלכה מעט פשטנית לעולם הארגוני (וכאן אציין שבדומה ל-angry birds ואחרים, ההורדות לא נעשות רק על ידי ילדים) – כמנהלי הדרכה ופיתוח ארגוני, לפעמים יש לנו נטייה לבנות תכניות גרנדיוזיות ומורכבות, ויתכן שלא תמיד יש בזה צורך. לפעמים הפשוט, פשוט מנצח.
ומחשבה נוספת שהתעוררה מההצלחה האדירה של המשחק – בעולם המקדש את האינדיבידואליות, ההצלחה האישית, ולעתים אף את התחרותיות, דווקא המשחק החברתי הזה (ניחוש המילה מזכה את שני השחקנים באותו מספר נקודות), מתבלט מעל האחרים. אולי בכל זאת אנחנו אוהבים לשחק גם אחד עם השני ולא רק אחד נגד השני.
לעתים המשחק מתקיים מול שחקן מוכר (חבר שאותר דרך הפייסבוק או באמצעות שם משתמש) ולעתים השחקן השני הוא אקראי לחלוטין ונבחר על ידי המערכת. בהיבט זה, ניתן לראות כי גם אינטראקציה בינאישית מצומצמת – ציור בלבד – מאפשרת מקום רב להיכרות ואף לסוג של חיבה כלפי השחקן האחר. יש מי שאוהב לשחק מול הצייר המשקיע והפרפקציוניסט ואחרים המעדיפים את "מקצרי הדרך", המשאירים רמזים עבים בציור (עד כדי כתיבת המילה עצמה..).
הגירסא המשודרגת מאפשרת להעביר הודעות בין שחקן לשחקן. נחמד לראות כי היכרות מסוימת עם השחקן השני (אפילו פרטים בסיסיים כמו גיל וארץ מוצא), סייעה בהגעה לתוצאות טובות יותר, בזכות בחירת מילים נכונה יותר ותקשורת בהירה יותר. חזרה לעולם הארגוני – כאן נזכרתי במקרה בו נתקלתי, בו צוות ישראלי עבד מול צוות קוריאני. שני הצוותים לא הכירו זה את זה כלל, ולאחר היכרות וירטואלית – כל עובד שלח תמונה וסיפר מעט על עצמו ברמה האישית – כל אחד מחברי הצוות האחר הפך מ"פונקציה" חסרת פנים לאדם שהוא עולם ומלואו. כמובן שגם במקרה זה, ההיכרות סייעה לערוץ התקשורת. את המטרה הזו אפשר להשיג היום יותר בקלות באמצעות רשתות חברתיות ארגוניות, הקיימות בארגונים גלובאליים רבים.
לסיכום – כולנו אוהבים לשחק, ונראה שגם מהמשחק החופשי, המנותק כל כך מעולמנו ה"עסקי", יש מה ללמוד…
ולהלן וידאו קצר, שוודאי יעלה חיוך על פניהם של שחקנים מנוסים מבינכם, המציג את סוגי השחקנים השונים:
*דנה אפללו היא יועצת ארגונית בתחום ניהול מערכות הדרכה ב"לוטם"
כששמעתי לראשונה את המושג "מציאות רבודה" (Augmented Reality), לרגע הייתי בטוח ששוב פעם נרדמתי בקורס מבוא לאונטולוגיה (תורת ההוויה/יש). אך מסתבר שיותר מהכול המושג "מציאות רבודה" מתייחס דווקא למציאות טכנולוגית, שמקבלת יותר ויותר מקום ותקציבי פיתוח בשנים האחרונות.
למעשה מדובר בטכנולוגיה המזהה את המציאות הפיזיקאלית של העולם האמיתי ומוסיפה רובד (מכאן המילה רבודה) נוסף של מידע, על גבי המציאות, על ידי גרפיקה ממוחשבת בזמן אמת (לפירוט מעמיק יותר ניתן לקרוא בבלוג של realcommerce). לדוגמא, אפליקציית אייפון של דפי זהב המאפשרת לכם לגלות היכן נמצא העסק שאותו חיפשתם הקרוב אליכם ביותר, על גבי צילום אמיתי של הסביבה שבה אתם נמצאים, תוך שימוש במצלמת האייפון שלכם. תראו בעצמכם.
דרך אגב, הטכנולוגיה כבר קיימת זמן רב (לדוגמא, בקסדות של טייסי קרב) ואף זמינה במגוון רחב מאוד של אפשרויות, כפי שמפורט בכתבה הבאה.
אז מה החידוש? במציאות שלנו רוויית הסמארטפונים והאפליקציות, שום דבר כבר לא מפתיע אותנו. בינינו, מתי החזקתם מפה לאחרונה? נראה שהחידוש והיתרון המשמעותי של טכנולוגיה זו הוא השימוש שהיא עושה במציאות כפי שאנו מכירים אותה ובכך מדלגת על שלבים קוגניטיביים הכרחיים ללמידה.
אז בואו ניקח את זה צעד קדימה לעולם ההדרכה–
דמיינו לכם נציג תמיכה טכנית של אחד מספקי האינטרנט המסביר לכם שצריך לנתק את המודם ולהפעילו מחדש, תוך שהוא מראה לכם על גבי המודם האמיתי שלכם בבית ומסביר לכם בדיוק לאיזה כבל הוא מתכוון.
דמיינו לכם עובד חדש שמגיע לארגון ואובד במסדרונות ביומו הראשון. כל מה שהוא יצטרך זה להפעיל את המצלמה בסמארטפון ועל גבי המסך יופיעו לו חצים למקומות אותם הוא מחפש.
דמיינו לכם לומדה להדרכה טכנית על מוצר טכנולוגי, כך שבעזרת לומדה המופיעה גרפית במסך הסמארטפון על גבי צילום המוצר האמיתי, אתה לומד על אופן ההפעלה של המוצר.
נראה שיש אין סוף אפשרויות לפיתוח הדרכות באמצעות אפליקציה זו, צריך רק לחכות ולהמתין שהתוכנה תהיה מספיק זמינה וזולה יחסית לשימוש. בינתיים אפשר להמשיך ולגלגל רעיונות יצירתיים לשימוש בכלי.
מוזמנים לשתף ברעיונות.
*יעקב חדד הוא יועץ ארגוני ומנהל מחלקת ניהול הדרכה ולמידה ב"לוטם"
לוטם | ייעוץ ארגוני, אסטרטגיה ארגונית 