Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘wikipedia’

נכתב על ידי ערן לכברג ואירית למפרט*

כולנו מחפשים את הדרך להצליח,

וכולנו מחפשים את הדרך ללמוד איך להצליח – שלפעמים חשובה אף יותר.

ללמוד מניסיון, ללמוד ממחקרים, ללמוד מעשייה, ללמוד מהלמידה עצמה,

ללמוד מבכירים ומצעירים, ללמוד מעמיתים. מחפשים דרך אפקטיבית, משמעותית, אמיתית.

אז אנחנו רוצים לספר לכם קצת על דרך שאנחנו גילינו יחד עם כמה אנשים יקרים –

דרך שאפשר לקרוא לה "למידה עמיתית" (זו לא שגיאת כתיב; אלא שילוב מומצא/מוצע

בין "למידת עמיתים" ל"למידה אמיתית"…).

ובמקום לספר לכם על: "מה המתכון לבניית קבוצת עמיתים?", פשוט נספר לכם על קבוצה אחת ספציפית שיש לנו הזכות לקחת בה חלק – קבוצה שהתכנסה כדי ללמוד בעצמה,

אבל אפשר ללמוד גם ממנה על הרעיון הנפלא של הלמידה במתכונת זו….

 
פורום עמיתים – נעים להכיר (וללמוד יחד)

לפני מספר חודשים יצאנו יחד לדרך – קבוצה של מפתחי הדרכה ולמידה – עם מטרה משותפת,ציפיות שהגדרנו יחד ורצון משותף להצליח ולקדם את העשייה המקצועית שלנו.

מתוך שאיפה למקצוענות, מתוך שאיפה לאיכות, מתוך רצון לתוצאות, מתוך תשוקה לנושא

ומהי הדרך? הדרך היא דרך של שיתוף ויצירת ידע בין חברי קבוצת העמיתים.

בוחרים יחד את הנושאים הרלוונטיים עבורנו, חוקרים אותם ומעמיקים בהם,

משתפים בניסיון שלנו ויוצרים יחד תובנות.

תובנות כאלה שכל אחד יוכל לקחת מהן את מה שמתאים עבורו ועבור הארגון שלו.

פורום העמיתים מורכב ממפתחי הדרכה ולמידה בכירים מארגונים במגוון מגזרים ברחבי הארץ (תעשייה, היי-טק, תקשורת, פיננסים, בריאות והמגזר הציבורי). וככה, פעם בחודש וחצי,

אנחנו יושבים כולנו ומנסים לפצח יחד את חווית הלמידה של המחר (וגם את זו של היום כמובן…)

 

באילו תכנים עוסק פורום העמיתים?

בחירת התכנים ע"י חברי הפורום מושפעת מגורמים כגון: צרכי הארגונים של חברי הפורום,

מגמות בעולם הלמידה הארגונית ותחומי עניין משותפים.

הנה רשימת הנושאים שנבחרו ע"י חברי הפורום למפגשים שלנו:

איך מרחיבים את הלמידה של פורום העמיתים? בואו לגלות את הויקי שלנו

הקבוצה התמלאה במשתתפים שרצו לקחת חלק מתוך הצמא ללמוד ולשתף, כמעט עוד בשלב בו הרעיון של הקבוצה נהגה (ולפני שהספקנו להפיץ את ההזמנה לכוווווולם), וכך היא כבר נסגרה במהרה

(בהתאם למגבלה של כמה אנשים יכולים לשבת יחד במעגל עמיתים).

אבל כוווווולם מוזמנים להיכנס לויקי שלנו ולקחת חלק בחגיגת הלמידה – עם כל החומרים שעלו ויעלו אליו מתוך מהמפגשים שלנו (תכנים, מצגות, דוגמאות, דיונים בנושא ותובנות של חברי הפורום).

אנחנו עובדים בגישת "קוד פתוח" – כל הידע שעולה הוא משותף, ואין תחרות על הידע – אלא רצון של כל אחד לקדם מקצועית גם את עצמו וגם עמיתיו.

הנה כמה מהנושאים המרתקים בהם כבר עסקנו ועלו לויקי:

· מגמות בעולם הלמידה הארגונית

· תרבות למידה ארגונית

· שיתוף ויצירת ידע בארגונים

· ויקי בארגונים

· טכנולוגיות בשירות הלמידה (המפגש הקרוב שלנו, יעודכן בפרטים נוספים בקרוב).

המשיכו לעקוב גם בהמשך הדרך…

ומה גורם ללמידה בפורום עמיתים להיות משמעותית?

בתכנון פורום העמיתים חשוב לקחת בחשבון את כלל המרכיבים הקלאסיים, כגון: מה תהיה מתכונת המפגשים (המבנה, התכנים, המציגים, אופן ניהול הדיון וכו')? מה יהיה משך המפגש? באיזו תדירות? מה הרכב המשתתפים?

התשובות לשאלות אלה יקבלו מענה דומה לרוב אך עם "גוונים" שונים בהתאם לעולם התוכן בו עוסקים ולמטרות הפורום. אבל מעבר לחשיבה על ה"ברזלים" הנ"ל, צריך לראות שמתפתחת בקבוצה "נשמה".

במקרה של הקבוצה עליה ספרנו, אפשר לראות את התשוקה המשותפת למקצוע, הנכונות לשתף גם בהצלחות וגם במורכבויות, וההבנה שאפשר ללמוד אחד מהשני (כל אחד גם תורם וגם נתרם).

ואם נסתכל פנימה, כל המאפיינים היפים האלה, נמצאים כמו שאנחנו מאמינים ב-DNA של כולנו בקהילת הלמידה וההדרכה.

אז עם תחילת השנה האזרחית החדשה – אנחנו מאחלים שתהיה לכולנו "שנה עמיתית"

שנה שבה נמצא את הדרך לשתף וללמוד מהעמיתים שלנו ומהיקרים שלנו,

כך שנהפוך למידה עמיתית לאמיתית.

*ערן לכברג הוא יועץ ארגוני, מנהל מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

אירית למפרט היא יועצת פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על ערן

עוד פרטים על אירית

Read Full Post »

נכתב על ידי נורית כהן*

שוב ושוב כיועצת אני נתקלת בפנטזיה החוזרת אצל מנהלי הדרכה בארגונים שונים, פנטזיה, אשר בניסיונות (כושלים לרוב) לממשה, מושקעים משאבי ממון וזמן יקרים.
ולאיזו פנטזיה אני מתכוונת?
לפנטזיה של לכידת הידע הארגוני.
בארגונים רבים קיימים אותם 'עובדים אוצרי ידע' שמחזיקים אצלם אוצר בלום של ידע ארגוני;

זה יכול להיות המתכנת שפותר את הבאגים הכי רציניים, המפעיל של המכונה במפעל, היחיד שיודע לבצע את ההזמנות הכי מורכבות, או הפקיד במוסד הממשלתי שעובד כבר 30 שנה בארגון וזוכר בעל פה את כל ההיסטוריה שנדרשת כדי לטפל בנושא מסוים.

התלות של הארגון בעובדים אלו גדולה מאוד, עזיבה שלהם עלולה לגרום לפגיעה אמיתית וכואבת בתפקוד הארגון.

ומה רוצה מנהל ההדרכה?
'בסך הכל' לדלות את הידע האצור במוחם של אותם עובדים ולהעביר אותו לארגון.
רצון לגיטימי ומוצדק אך קשה מאוד למימוש.

ומה הוא עושה כדי להצליח במשימה זו?
לרוב – את הדבר הלא נכון:
הוא מחליט ליצור ערכת הדרכה בתחום המומחיות של אותו עובד. הרעיון נראה לכאורה פרקטי ופשוט: נתחקר את העובד, נדלה ממנו את הידע, את הכל נתעד בערכת הדרכה מתודית ומאירת עיניים.
התהליך יוצא לדרך, תחקורים נקבעים, פרקים נכתבים וערכת הדרכה מפוארת ועבת כרס יוצאת לאור.

האם העברת היעד לארגון הצליחה?
לא ממש.
הערכה – מקשטת את מדף מנהל ההדרכה ולא נעים להגיד מתכסה לה בשכבות של אבק – כי למי יש זמן וכוח לקרוא כל כך הרבה עמודים.
והידע?
הוא כבר מזמן במקום אחר: התפתח, השתנה, התעדכן. הערכה עבת הכרס – ביום שיצאה כבר עבר זמנה… .

אז מה בכל זאת עושים? איך לוכדים את אותו ידע ארגוני חמקמק ויקר ערך?
ראשית מבינים שלפנינו משימה ארגונית לא פשוטה ושהלכידה לא תתבצע ב'זבנג וגמרנו',

שנית, ניגשים לבניית תשתיות ארגוניות המזמינות שיתוף בידע ופיזור שלו בארגון, למשל:

  • מפגשי קבוצות עמיתים סביב נושאי ליבה ארגוניים (בהם כמובן יכללו אותם עובדים אוצרי ידע)- למשל: צוות באגים בפיתוח שיפצח סוגיות מורכבות בשיתוף עמיתים. השיתוף יאפשר לעמיתים להכיר לא רק את הידע של המומחה אלא את המרכיב החשוב יותר: סכמת החשיבה שמובילה את המומחה לפתרון הבעיה.
  • מטמיעים כלים כדוגמת ויקי ארגוני המבנים שיתוף ארגוני בידע. ויקי ארגוני יהווה במה ארגונית ל'עובד אוצר הידע'. בבנייה נכונה של השימוש בויקי העובד יתוגמל ארגונית (הכרה והוקרה) על תרומותיו ויתחדד הדיאלוג הארגוני סביב נושאי מפתח.
  • כלים הדרכתיים חכמים ורזים המאפשרים לעובדים אחרים ללכוד את הידע הקיים אצל אותם עובדי מפתח. לדוגמא ערכה תמציתית לכניסה לתפקיד המכוונת את הלומד לשאלות הנכונות שעליו לשאול את אותו 'אוצר ידע'.

לסיכום
אנחנו אוהבים מאוד את המילה הכתובה, היא נותנת לנו הרגשה שהצלחנו ללכוד את הידע,

אבל עלינו לזכור שהמילה הכתובה מתעתעת – אם יש יותר מדי מילים כתובות אף אחד לא יקרא אותן. הידע המהותי יעבור כנראה בעל פה ותפקידנו כאנשי הדרכה ופיתוח ארגוני ליצור את התשתיות המתאימות שיעזרו לו לעבור.

*נורית כהן היא יועצת ארגונית, מנהלת מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

עוד פרטים על נורית

Read Full Post »

כמו שענבר סיפרה לכם בפוסט הקודם, כל הלוטמים מתכנסים היום לחלקו הראשון של מרתון הלמידה של לוטם, כנס מרוכז שמתקיים אחת לשנה ומוקדש ללמידה מרוכזת ומשותפת של יועצי לוטם סביב נושא מסוים.

השנה נתמקד במפגש בין טכנולוגיות שונות (לרבות כלי web 2.0) לבין עולמות הייעוץ הארגוני והלמידה הארגונית.

לאורך היום נשתף פה בבלוג בחוויות מהמרתון ב-Live Blogging. מוזמנים לבקר. מרתון למידה לוטם 2.0

08:00 נפגשנו על הדק של קריפטון עיינות, לארוחת בוקר קייצית, מול הפרדס.

08:45 (ברבע שעה איחור מסורתי…) הרצאת פתיחה של בעז שליט, מנכ"ל לוטם על המגמות העיקריות בעידן הטכנולוגי, אשר דורש מגוון של יכולות, יצירת פתרונות מורכבים יותר, ריבוי ערוצים, ריבוי מדיות, עידן שעוב ר מהתקדמות לינארית להתקדמות סינגולארית, עידן של שילוב מידע זמין ושטוח עם למידת עומק והתמחויות, ומאבק תמידי על רלוונטיות ודיוק, והצורך להיות נגיש ואינטראקטיבי. מרתון הלמידה של לוטם יוצא לדרך…..מרתון למידה לוטם 2.0

09:15נטע סגיב וענבר רודן, מובילות המרתון, פותחות בהרצאה על עולם הווב 2.0, מספרות לנו שלא רק נשמע ונדבר, אלא גם נחווה ונעשה, וגם מיישמות- אנחנו פוצחים בתרגיל שממחיש לנו את חוכמת ההמון, הנטוורקינג ו עצמת השיתוף. נטע וענבר מספרות על כלי ווב 2.0 ועל enterprise 2.0 שהם כלי ווב 2.0 שמוטמעים בארגון. ואם כבר מדברים על העידן הטכנולוגי, שאחד מהמאפיינים שלו הוא הסימולטניות, אז לאורך המרתון כולנו שולחים SMS-ים בהם אנחנו יכולים לצפות on-line על מסך וגם מקבלים מיני-לומדות לסלולרי שלנו …אינטראקטיביות כבר אמרנו? ריבוי ערוצים כבר אמרנו?

ועוד – צפויה לנו תחרות Lotem cup 2.0 (ענבל שואלת אם זה מלשון כוסות קפה….), תחרות למידה שיתופית וירטואלית ב-4 קבוצות: קבוצת wiki, קבוצת nano learning, קבוצת LMS, וקבוצת learning 2.0 Freeware. מבטיחים לעדכן פה בבלוג בהמשך…

10:00 – מירב קליין-אשר ושרון רצבי מנחים סשן סדנאי סביב השאלה: עד כמה אנחנו שבעי רצון מהשימוש שלנו בכלים טכנולוגיים בעבודה הארגונית? ככל שאני לומד יותר אני מבין עד כמה ידע קיים…הפחד המודע הוא מהלא מוכר ומהלא ודאי. בעולם הישן אנחנו לרוב פונים למי שנוח לנו לגשת אליו ולא בהכרח למומחה התוכן, העולם ה"חדש" מאפשר לנו לפנות ולהגיע גם למי שנוח לנו וגם למי שמומחה, והידע לפעמים "מגיע" אלינו (ניסיתם פעם לכתוב בפייסבוק שאילתה?). שרון מציג הבחנה בין שני דפוסים של תגובת "אי נחת" מההתפתחות הטכנולוגית, הרומנטי והלינארי.מרתון למידה לוטם 2.0

הרומנטי – אלה שמתגעגעים ל"עולם הישן", אומרים ש"הולך ופוחת הדור"…. אלה שמתנגדים לשינוי

הלינארי – קידמה והתפתחות מזוהות עם התקדמות, האם אני מדביק את הקצב או מפגר מאחור

ראינו קטע ממשפחת סימפסון,בהמשך אולי נעלה לכאן….

11:00 עינת שמעוני, אנליסטית מחברת STKI  בהרצאה על יישומי ווב 2.0 בארגונים:  ויקי, רשתות חברתיות ארגוניות, בלוגים, טוויטר, social bookmarking, RSS, תגיות, יישומים מבוססי מקום (למשל Four square)

כמה תובנות מההרצאה:

ויקי: ויקי מאפשר להקטין את תעבורת המיילים השוטפים בארגון. ישנם יישומי ויקי שוני כמו אנטרפדיה (ויקי ארגוני), user manuals. בויקי עדיף לפנות לקהל יעד עם מכנה משותף ולא ברמה ארגונית. נשאלת שאלה עד כמה הארגון מאפשר להעלות תוכן באופן חופשי  לויקי ללא בקרה? הגישה הרווחת היא לאפשר עדכונים חופשיים ולעשות סוג של בקרה.

רשתות חברתיות בארגונים: היישום העיקרי הוא ברישות מומחיות של עובדים, בחברות גדולות לא תמיד יודעים מה המומחיות של עובדים. הנקודה המהותית היא הגדרת החלוקה הרצויה בין האישי לארגוני, כאשר חשוב להחליט על מדיניות ולתקשר אותה לעובדים.

מה המוטיבציה של עובדים לעשות שימוש בכלי ווב 2.0? קודם כל צריך להבחין בין משתמשים שונים, ולתת במה לאילו שרוצים לשתף במידע, לבין אילו שמעדיפים רק להגיב (כפתורי Like למשל)

למשל מה המוטיבציה לכתוב בויקי ארגוני ולקחת חלק ברשתות חברתיות ארגוניות? הרבה ארגונים מקימים אוטומטית לכל עובד עמוד ברשת החברתית עם מידע בסיסי והעובד בוחר איזה מידע להוסיף. דגש נוסף הוא לקשר את השימוש לתהליכי עבודה ותהליכים ארגוניים יומיומיים, למשל קישור לתהליכי הערכת ביצועים בארגון (דוגמא לארגונים שמודדים תרומת ערך של רעיונות שעלו בויקי וקושרים ישירות להערכת ביצועים וכו').

האם השימוש בכלי ווב 2.0 תומך צורך או משקף צורך? למשל בארגונים שבהם התרבות הארגונית אין שיתוף זה לא יתפוס, מצד שני האם ניתן להטמיע תרבות של שיתומרתון למידה לוטם 2.0 ף והעברת ידע באמצעות כלי ווב 2.0?

בלוגים – בעולם הבלוגים הכל פחות מסודר ומובנה ויותר ספונטני, יש פחות בקרה והעניין הוא לאפשר העצמה של עובדים. הבלוג הוא כלי ליצירת קשר בין הנהלה לעובדים, לחוש את הדופק הארגוני. בלוגים של עובדים מאפשרים היכרות איתם, בלוגים ככלי לחדשנות והעלאה של רעיונות חדשים על ידי עובדים.

אופי חיי העבודה הולכים ומשתנים, וילכו ויהיו הרבה יותר פלואידיים, הגבולות בין הבית לעבודה יטשטשו ואנחנו נחיה בתוך העולם הזה של תקשורת עם העולם. חלק מזה הוא גם ההתמודדות של אנשים בארגונים ברמה האישית עם הצפת המידע, והסיוע שיידרש בהיבט הזה של מעבר לעולם טכנולוגי שבו יש הצפת מידע והגבולות מטשטשים.

מתי נשתמש בכל אחת מהפלטפורמות ומה הערך המוסף של כל אחת? בחירת כלי ווב 2.0 צריכה להיות מקושרת למטרות ואסטרטגיה ארגונית, מטרות ארוכות וקצרות טווח, לבחון אילו תחומים מתאימים ליוזמות כאלו ואילו פחות, חשוב מאוד לקשר יוזמות כאלו לתהליכים ארגוניים יומיומיים ולהגדיר מדיניות בנושא – במה משתפים ובמה לא.

12:00 שירלי מאיר עם הרצאה על ארגונים בעולם הווב 2.0 מרתון למידה לוטם 2.0

הנחת יסוד: ווב 2.0 זו לא טכנולוגיה, זה סדר מחשבה אחר

על טשטוש מידע ונגישות מידע – טלפון נייד הוא אבטיפוס לחשיפה העצומה למידע, לכך שהמידע מגיע אלינו, ולחשיפה העצומה למידע, שבא והולך איתי לכל מקום. לארגון כבר אין אפשרות לשלוט על המידע שהעובד נחשף אליו, כולל ממתחרים…נגישות ונוכחות המידע ברמה היומיומית משפיעה על שגרת העבודה. ומה קורה למשל כשעובד שם סטטוס בפייסבוק "איזה ארגון מזעזע?" הטשטוש מגיע גם לרמת חשיפת המידע, האם לארגון יש מדיניות מ דיה חברתית?

הטשטוש הוא גם בגבולות הפיזיים של הארגון.  פעם השאלה "איפה אתה עובד" התייחסה למימד הפיזי-גיאוגרפי של החברה. בעידן הווב 2.0 הטריטוריה הפיזית מיטשטשת, לחלק מהארגונים אין "בית" פיזי והיום צריך ליצור גם שייכות וירטואלית.

כדי להגיע לערך המוסף צריך לייצר שותפויות הרבה יותר מתוחכמות, שותפויות שפותחות את הגבולות עם העובדים, עם לקוחות. האם המיומנויות הניהוליות של מנהלים היום תומכות בזה? ואיך מנהלים את השותפויות האלה, למשל שותפויות פוטנציאליות שעובדים מייצרים עם מתחרים? איך אני אדע שהערך המוסף מתוך השותפויות  מגיע לתוך הארגון? איך מוודאים נאמנות לארגון ושומרים על מיתוג של הארגון? ואיפה עוברים הגבולות? אין ספק שיש פה סוויצ' תרבותי שארגונים צריכים לעשות היום.

באחד הארגונים למשל נבנה קוד אתי סביב הנושא הזה של שימוש בקוד אתי שמגדיר סט של ערכים והתנהגויות "עשה ואל תעשה".

סף הריגושים הולך ועולה, בייחוד כשמדובר על אנשי דור ה-Y. אם אין לנו ריגוש, שינוי והתחדשות, אנחנו לא שם.

בעולם של חוכמת ההמונים הידע אינו נחלת מומחה כלשהוא. זה מציף סוגיות ניהוליות כגון מי מקור הסמכות בעידן הווב 2.0? מי הם גיבורי התרבות החדשים שלנו? אלה שיודעים ללמוד, אלה שיודעים לנתב נכון בתוך ים המידע, לעשות un-learn  ו-re-learn, אלה שהם יותר מנהיגים ממנהלים.

אז בעידן הזה ארגונים צריכים ליצור תרבות וזהות בעידן של קוד פתוח ורב זהויות.

13:00 – ועכשיו….ארוחת צהריים! בתיאבון…..

14:00 – מתחלקים לשני מושבים:

מושב ראשון: על Nano Learning שהנחה ערן לכברגמרתון למידה לוטם 2.0

כלל ראשון בטכנולוגיה (אפרופו הכנס) אומר ערן – זה שהיא יכולה גם להשבית אותנו, וככה היא גונבת רבע שעה ממשך ההרצאה בגלל תקלות טכניות… כלל שני – גם אם הנושא הוא "ננו" למידה – להבין אותו לעומק צריך לא מעט זמן… (או לפחות יותר ממה שהיה לנו, כותב ערן את שורות אלה חצי מתוסכל…). אז נעשה רגע סדר – Nano Learning היא יחידת למידה קטנה (לרוב, אך לא בהכרח, מדובר גם ביחידת תוכן קטנה), שמאפשרת לעובד לספק צורך למידה ספציפי, בזמן ספציפי ובמיקום ספציפי (הן מיקום הימצאו הפיזי, והן הפלטפורמה דרכה יקבל את קטע הלמידה). קטעי הלמידה יכולים לכלול תכנים, סרטונים, סקרים, מבדקים ועוד, ולהגיע אל הלומד בין אם במשיכה (חיפוש שלו) ובין אם בדחיפה (ע"י הארגון), בין אם כחלק מתהליך למידה רחב יותר שחל בארגון (שכך ניתן להעצימו) ובין אם כחלק מיום עבודה רגיל של העובד, כאשר לעובד יש רגע עם צורך למידה (Nano Moment). עדיין מבולבלים, תוהים איך מיישמים את זה?…. בקרוב נכתוב פוסט בנושא…

מושב שני: על למידה שיתופית, שהנחו אמיר אהרון ומור פלד

בקבוצות גיבשנו הגדרה מה היא "למידה שיתופית", ויישמנו בעצמינו למידה שיתופית בין הקבוצות בשימוש בכלי google-docs.

יעקב שיתף בחוויה של למידה שיתופית בלימוד ב"חברותא" בישיבה, ודיברנו על הקשר בין דפי הגמרא ללמידה שיתופית.

ומה מאפיין את הדינמיקה של למידה שיתופית למול למידה יחידנית?

אמיר ומור הציגו 3 רמות של למידה שיתופית, החל מ-sharing (משמעות רק לתוצר), ועד ל-cooperation (משמעות לתוצר וגם למטרה של הלומדים) ועד ל-collaboration (משמעות לתוצר, למטרה וגם לאיכות התהליך מעצם השיתופיות).מרתון למידה לוטם 2.0

יש הרבה חסמים, אישיים וארגוניים, בשיתוף בידע ובלמידה שיתופית. החל ממודעות לנושא, הזמן וההשקעה שהם דורשים, הויתור על האנונימיות והויתור על הבלעדיות שיש על הידע והרתיעה מהטכנולוגיה.

15:00 –  מסיבת טכנו(לוגיה) בניצוחן של דנה אפללו ואירית למפרט : התנסינו hands-on  בכלי הטכנולוגיה העדכניים ביותר ליישומים שונים כמו: LMS (מערכות לניהול הדרכה), פורטלים ארגו ניים, כלים לפיתוח לומדות, פתרונות למידה סלולריים. ב"מסיבה" שלנו השתתפו החברות:  Blossom, שמיים, Cellulink  , WEBTECH, kineo, KWizCom.

16:30יעל אלפר מנחה סשן על Enterprise 2.0- הטמעת כלי ווב 2.0 בארגונים. אחרי שצפינו בכמה דוגמאות עבדנו בקבוצות חשיבה על שימושים אפשריים והטמעת כלי ווב 2.0 בארגונים: בלוג, שווק חיזוי (prediction marketing), רשתות חברתיות, מיקרו בלוג, תגיות, RSS, Wiki, Youtube ו-Flicker.

אחת התובנות היא שכשעושים שימוש ביישום חשוב להתאים את הכלי לסוג ההתערבות הייעוצית, למשל רשתות חברתיות יותר מתאימות לליווי תכניות כמו פיתוח מנהלים, וכלים כמו בלוג או טוויטר לליווי תהליכי שינוי ארגוני וכו' וכו'.

18:00 – בעז מסכם את יום הלמידה רווי ההתנסויות, כולנו יוצאים עם הרבה תובנות (כל אחד עם ענן התגיות שלו….) ואין לנו ספק ששימוש בכלי ווב 2.0 בארגונים זה עניין של הכרח ולא של בחירה.

(ואם כבר הטמעה, ענבל משתפת במאקרו לרנינג עם נאנו סיפור…)

ולסיום סיומת, עופר לוי מקנח את המרתון בהרצאה מרתקת עם הפנים קדימה לווב 3.0, מתובלת (כמקובל אצל עופר) בקטעים מסרטים. עופר מעלה את המתח בין בנייה של תשתיות ארגוניות מאפשרות לבין יוזמות ארגוניות. ארגונים מצוינים הם ארגונים שערים למה שקורה סביבם, וגם מפתחים את התשתיות המתאימות, יציבים מאוד ושאינם נחים על זרי הדפנה.

כמה עובדות מעניינות (וחלק אולי יאמרו גם מטרידות) תוכלו למצוא במאמר המעניין דיגיטמבלים, שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט, כמו למשל שזמן השהייה הממוצע בעמוד אינטרנט הוא פחות מדקה!

כשמדברים על ווב 2.0 אנחנו נתקלים בחוסר היכולת להתרכז בדבר אחד: מסתבר, מדעית, שאנחנו מתמכרים לדופאמין המופרש בממרתון למידה לוטם 2.0 וח בעת: זפזופ, גלישה והקלקה….

בהקשר הזה עולה סוגיית הצפת המידע והיכולת לוותר או לסנן חלק מכמויות המידע…ההצפה והנגישות הזו של המידע גם דורשת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא של מי שרוצה להגיע לקהל היעד.

מה עושה גוגל למומחיות שלנו? מאמר מעניין על הנושא של  Is Google making us stupid Nicholas Carr

ומה עושה ווב 2.0 לקשר בין האדם לארגון? ללא ספק יש משהו מנכר במעטפת הווב 2.0, שמייצר אתגר חדש לארגונים ולא בכדי ארגונים רבים עסוקים היום בהגברת החיבור של העובד לארגון והעלאת רמת המחויבות הארגונית.

ממדורת השבט לזנב הארוך – יש היום כל כך הרבה תת קבוצות קטנות, האתגר הוא להגיע ולפנות לאוכלוסיות שונות, לפתח פתרונות מגוונים, או כאלה שמאפשרים בחירה בהתאם להעדפה, עם חופש בחירה ומרחב.

ונסיים את המרתון בשאלה, שודאי אין עליה תשובה: האם מציאות הקוד הפתוח היא מציאות עגומה או מושלמת….?


ShareLike This!

Read Full Post »

נכתב על ידי נטע סגיב*

חוכמת ההמון אולי ניצחה את הגאון של דור ה-X, אבל יש גאון חדש בשכונה!

רציתי להתייחס למאמר החשוב והפופלרי שכתב ד"ר אשר עידן: " על הקשר בין גוגל לברק אובאמה".

במאמר מתאר עידן את 'עידן האינטרנט השני' אליו אנו נכנסים, עידן בו "חוכמת ההמון ניצחה את חוכמת הגאון", עולם בו ה'תג' ניצח את ה'מותג', עולם בו נבחר נשיא לארצות הברית ללא מימון של שום מיליונר (אל תספרו לאולמרט ולטלנסקי…) פשוט בזכות "זנב ארוך ושטוח" של גולשים…

עידן מעמת את העולם החדש עם העולם הארגוני, ומספר על ארגונים שפרצו את גבולות הניהול המסורתי. הוא מספר על כניסת המולטילוג לחיינו, על למידה שאינה מונחית, למידה פרואקטיבית ולא ראקטיבית. על מבנה פוליטי-ארגוני שטוח מאד בו (לפחות) ההזדמנות לחשיפה שווה לכווווולם. הוא מספר על התמודדות ראויה עם הפרדוכס הקלאסי בו ההחלטות מתקבלות בקודקוד הפירמידה ואילו הידע נמצא אצל העובדים בשטח. על עידן בו צרכני הידע גם מספקים אותו. עידן בו ארגונים מגדילים את מספר הפטנטים שלהם בזכות ויקי-ידע ארגוני, עידן בו חברות משתפות את הלקוחות בפיתוח המוצר הבא, ואת מקום האנליסטים תופסים העובדים עצמם עם תחזיות מדויקות יותר (תוכנת Prediction Markets, למשל).

אבל בתוך עולם הווב 2.0, שכל כך סוגד לחכמת ההמונים, התפתח לו גאון חדש.

אנשי משאבי אנוש יודעים לאיזה גאון אני מתכוונת.

אני מתכוונת לאותו גאון שבעוד מנהלת ההדרכה מתעמתת עם ספקים, מתכתבת, מטלפנת, מפקססת, מתאמת מזמנת… הוא שולח לה כבדרך אגב לינק לקורס חינמי שמצא ברשת…ועוד מוסיף ב"חוצפתו": "זה גם פותר לנו את הבעיה עם החבר'ה של ה- offshore …".

זה הגאון שאחרי שרכזת הרווחה הפיקה אירוע גיבוש שלא היה מבייש סטרטאפ שזה עתה סיים סבב גיוס מרקיע שחקים, הוא בערב, אחרי שהילדים נרדמו, ערך את הצילומים מהאירוע בעזרת ה- Movie maker של Windows  (גם הוא חינמי, דרך אגב), ועכשיו מי זוכר את האירוע שהפיקה רכזת הרווחה? כולם מדברים על הסרט!

זה הגאון שבעוד המגייסת מגרדת לו קו"ח של מהנדס RF מנוסה מהבוידעם של ה- mailbox שלה במקרה הטוב ובמקרה הרע מחברת השמה עם תעריפים מצוחצחים, הוא מעביר "כמה קו"ח רלוונטיים שרצו ב LinkedIn, "תעיפי מבט, אולי נזמן אותם?"

זה הגאון שמגיב במיניבלוגים לכתבות על הארגון שלו שמתפרסמות בעיתונות הציבורית (בעיקר בחברות נסחרות). הוא עושה זאת כשהוא עובד בארגון וכשהוא עוזב אותו. הוא עושה זאת כשהוא מחויב לארגון וכשהוא לא. אז הנה גם ה- PR הארגוני הופקד בידי הגאון…

זה אותו גאון ששולט בתוכנות שיתוף הידע, בבלוגים, ברשתות החברתיות, והוא מוצא תשובה מהר, ותשובה מדויקת.

הגאון הזה הוא טלנט. הוא מדריך פנים ארגוני טאלנט ארגוני בעידן ווב 2.0שלא אותר למערך המדריכים הפנימיים, אבל כותב בויקי הארגוני. הוא מיצר ידע ממידע. הוא מכיר את המתחרים ואת הטרנדים שבשוק. הוא בכיר במערך התקשורת הפנים ארגונית הלא פורמאלית ומשפיע ישירות על הלך הרוח במסדרונות. הוא פוטנציאל לחדשנות בארגון והכנסת רוח אחרת. הוא שופע, כי יש לו רשת שלמה מאחוריו!

בעולם הווב 2.0, מי שמעורב בטיפוח המשאב האנושי בארגון, חייב לתת את הדעת לתופעת הגאון החדש הזה.

אנו חייבים לשאול את עצמו האם אתרנו את הגאונים? כיצד אני מפתחים את הגאוניות? כיצד אנו מעבירים אותה לשאר העובדים? כיצד נשתמש בתוצרים של הגאון? האם אנו רוצים לפקח על תוצרים אלו? האם אנו מספקים פלטפורמות ארגוניות ראויות לשיתוף הידע? האם אנו ממנפים את ידע הגאון לקידום היעדים האסטרטגיים של הארגון?

כי בסופו של יום, פסגת העשייה של כל מי שאמון על טיפוח המשאב האנושי בארגון, היא שהעובדים יממשו את הפוטנציאל הגלום בהם. וכמו שעידן כותב במאמרו "הבנה של התהליך המהפכני שאנחנו נמצאים בעיצומו וקבלת היתרונות העצומים שלו עבורנו… תעניק סיכוי טוב יותר לכל אחד מאזרחי העולם למצות מעצמו את מירב הכישרונות שבו".

*נטע סגיב היא יועצת ארגונית בתחום ניהול מערכות הדרכה ב"לוטם"

ShareLike This!

Read Full Post »

נכתב על ידי שלומית פסח גלבוע*

ויקיפדיה תמונה ב-14-6 לקחתי חלק בכנס אקדמיית ויקיפדיה שדן בשימושים של ויקי בעולם האקדמיה והלמידה. הנה כמה רשמים:

מי חשב שלשכוח זו בעיה?

הכנס נפתח בהרצאה מ א ל פ ת של פרופ' ויקטור מאייר-שונברגר, שנקראה 'בשבחי השכחה בעידן הדיגיטלי'. הטיעון העיקרי שלו הוא שלאחר אלפי שנים בהם השכחה הייתה ברירת המחדל של האדם והאנושות, והזיכרון דרש משאבים ומאמץ; בעידן הדיגיטלי הפך הזיכרון לברירת המחדל (מה שמעלים לרשת נשאר שם פחות או יותר לנצח, וזה לא בשליטתנו, ולפעמים אפילו לא בידיעתנו). הדבר יוצר בעיות אתיות, חברתיות ורגשיות-אישיות משום שהפרט והאנושות לא יודעים להתמודד עם הזיכרון המוחלט הזה. הוא מציע כמה פתרונות מעניינים כמו הוספת תאריך תפוגה למידע שאנו מעלים לרשת, חוקים להגנת הפרטיות ולמחיקת המידע, הסתגלות קוגניטיבית ושבירת המונופול על המידע ע"י הפצתו ברבים ויצירתו באופן שיתופי. בכך הוא משווה את המהפכה של ויקי (ובמיוחד ויקיפדיה) למהפכה של גוטנברג.

חוץ מהתוכן המרתק ההרצאה הייתה גם דוגמא לפיתוח הדרכה ייחודי ומדהים שהתחיל ממצגת שעליה לא היה כתוב כמעט כלום (תמונות בודדות, מילים נבחרות בלבן על רקע שחור – וזהו), המשיך בשילוב מדהים של סיפורים מהחיים, דוגמאות ומטאפורות מתחומים אחרים (מישהו יודע מהו panopticon? ועכשיו תחשבו מה זה temporal panopticon) והסתיים במבנה של 'נדבך על נדבך' –  מתוך כל עובדה נבנה טיעון, שהוביל לעובדה נוספת שהובילה לשכלול הטיעון הקודם ולמסקנה מפתיעה והגיונית באותו זמן.

ומה הקשר בין ויקי ואקדמיה?

דובר הרבה על קורסים (באקדמיה ובבתי הספר) שלוו בעבודה עם ויקי או ביצירת ויקי.

כמה תובנות מרכזיות:

הויקי הוא כלי נהדר לשימוש כמנהל הלמידה בקורס (ראו כאן דוגמא) :

  • מהסילבוס שנמצא בו (כולל כמובן קישורים לכל החומרים הרלבנטיים),
  • מטלות לקראת השיעור הבא ניתנות בו ונעשות בו (ואז כולם עושים כי המרצה יודע בדיוק מי הכין ומי לא…)
  • לכל משתמש יש דף משתמש – וכך מכירים ומנהלים גם את הלומדים.

הויקי היא סביבה נהדרת ללמידה שיתופית (ידעתם את זה אבל נאמר שוב). בעזרתה הלומדים מגיעים לידע, יוצרים ידע, לומדים להתמודד עם משוב וביקורת, לומדים להכיר בתרומה של כל אחד ולקבל את השונות. (מה שמביא אותי לחשוב שויקי הוא כלי נהדר לקבלה ותמיכה ב diversity בארגון).

ויקי הוא גם דרך נהדרת ללמידה רפלקטיבית – אפשר לבקש מהמשתתפים לנהל יומן למידה בויקי (שפתוח לדיון בדף השיחה) ובכך ליצור מטא למידה וחשיבה על תהליך הבניית הידע, הלמידה השיתופית והלמידה בכלל.

בלמידה כדאי לשלב ויקי עם מתודות נוספות (כנראה לא נשתחרר לגמרי מהלמידה הפרונטלית בכיתה). הויקי מעצים את חוויית הלמידה בכיתה משום שהיא לא מתחילה בכיתה, אלא נבנית על העבודה שנעשתה בין השיעורים בויקי.

יש מחסום טכנולוגי – תפעולי לעבודה עם ויקי. נדרשת אוריינות ויקי כדי להרגיש בבית עם הכלי. לפני שמתחילים ללמוד בעזרתו – צריך ללמוד עליו.

הערכה של למידה בסביבת ויקי היא מאתגרת, ודורשת תשומת לב למינונים בין: הערכה אישית וקבוצתית, הערכת התוצר והתהליך, הערכת עמיתים והערכת מרצה, הערכה כמותית ואיכותנית. לויקי (הטכנולוגיה) יש סטטיסטיקות וכלים שעוזרים לייצר את ההערכה.

זהו.

ובנימה מעודדת לנו ולכל המאותגרים טכנולוגית, רציתי לספר גם שבמשך כל הכנס לא היה אינטרנט אלחוטי באולם הכנס, דבר שמנע את יישום הרעיון המדליק של הקרנת תגובות טוויטר (איכשהו קשה לי עם המילה ציוצים) של המשתתפים על הכנס בזמן אמת.

טוב לדעת שגם במעוז הטכנולוגיה לא תמיד הכל הולך חלק…

*שלומית פסח גלבוע היא מנהלת מחלקה בתחום פיתוח הדרכה ב"לוטם"

ShareLike This!

Read Full Post »